קטגוריה: לחם

לחמניות או לא להיות

אני מודעת לרתיעה שיש לאדם הממוצע מאפיה עם שמרים. גם אני חששתי פעם, אבל לא עוד! די לקונספירציה!
חברים, האמת צריכה להאמר: הזמן נטו שנדרש להכין את הלחמניות של היום שווה בערך לזמן שיקח לכם להתלבש ולרדת למכולת.
ואם אנחנו כבר בשוונג עם ניפוץ מיתוסים: לא צריך מכשור חשמלי ללישה, זה הרבה יותר קל וכיף מלרדד, למשל. ובמתכון סבלני, מותר לשנות והשמיים לא יפלו. בכלל, אני תמיד מעדיפה מתכונים לאפיה של אנשים "בשלנים" באופיים, היות שהם נוטים להיות יותר גמישים ופחות דורשי ריכוז. טיפים בסוף.

כמה מילים על עבודה עם בצק שמרים
לא אוהבים ללוש הרבה? תשתמשו בקמח לחם, שעשיר בגלוטן, וזה בהחלט יקצר את זמן הלישה. ניתן לקנות גלוטן בחנויות המתמחות.
בצק שמתנגד ללישה- תנו לו לנוח בצד חצי שעה, ותראו איך הוא נעשה סימפטי פתאום.
יבש לכם מדי? לא מתאחד? מים מוסיפים כף-כף. שלא יהפך לדביק.
אם אתם ממהרים, חממו את התנור שלכם קלות, כבו, והכנסו לשם את הבצק. זמן התפיחה יתקצר פלאים.

המתכון ללחמניות הוא מתכון בסיס מאוד סבלני, מה שאומר שאחרי שקצת התנסתם, אתם מוזמנים לשחק איתו כאוות נפשכם (טיפים)
מתקבלות לחמניות עם קרום, רכות ואוורריות מבפנים, וקצת מתקתקות. הולכות מעולה עם תבשיל הקישואים החביב עלי (מתכון יבוא).

לחמניות אווריריות (כ10 לחמניות בינוניות)
מה צריך?
חצי קילו קמח (3.5 כוסות)
חצי חבילת שמרים יבשים (חצי כף, 6 גר)
שלושת רבעי כוס מים חמימים
רבע כוס שמן קנולה
כפית מלח
ביצה
1.5 כפות סוכר
ביצה טרופה עם כפית מים להברשה

מה עושים?
בכוס ממיסים את השמרים במים החמימים (לא חובה, אבל אני אוהבת לראות שהשמרים שלי חיים ושמחים). בקערה, שמים קמח, ואת מי השמרים, ומערבבים היטב. מוסיפים שמן, מלח, ביצה וסוכר ומערבבים שוב. מתחילים ללוש עד שהבצק הופך לגוש אחיד ומכאן ממשיכים עוד 8 דקות לפחות, אפשר יותר. היות שכל קמח שונה מעט, יתכן שיהיה צורך בעוד קצת מים.
מנחים בקערה, מכסים (אני משתמשת בניילון נצמד) ומניחים בצד לתפיחה, למשהו כמו שעה וחצי או עד להכפלת הנפח.
בזמן הזה חובה לעשות משהו כיף אחרת הבצק לא יתפח 🙂
תולשים חתיכות שוות (בערך) מהבצק, ויוצרים מהם את הצורה המועדפת. אין צורך להיזהר לא להוציא את האוויר, היות שעכשיו נסדר את הלחמניות על תבנית מרופדת בנייר אפיה במרחק זו מזו, נכסה, וניתן להן לתפוח שוב, כשעה.
בזמן שנחמם תנור ל190 מעלות אפשר למרוח את הלחמניות בביצה הטרופה עם כפית מים, לברק יפה. אפשר לפזר כל מה שאוהבים מלמעלה.
אופים עד שמשחים קלות, כ15- 20 דקות.
הלחמניות הכי טעימות ביום האפיה אך שורדות לא רע חימום מחדש.

טיפים!
נסו להחליף חצי מהמים בבירה לבנה. זה מוסיף.
הלחמניות האלו אוהבות תוספת גבינה מעניינת אחרי שלב הערבוב הראשון: קשקבל, פקורינו, פרמזן. משהו כמו 70 גר. רק שימו לב לחפחית חצי כפית מלח מהמקור.
אפשר להוסיף קצת פלפל, משהו כמו רבע כפית, אם אתם אוהבים.
יצא לי להחליף בלחמניות כ100 גר מהקמח בסובין שיבולת שועל. יצא טעים, מעט יותר כבד ומשביע. תזכרו שצריך עוד קצת מים ועוד קצת זמן לישה.


פחמימות זה האושר: פוקצ'ה זיתים

פוקצ'ה! איזו מילה מקסימה, נכון שרק מלקרוא אותה מרגישים מיד יותר טוב?

למדתי היום עם חברה, ושתינו היינו מורעבות, וזקוקות לאוכל מנחם, אבל עם מינימום זמן לשחק.
אז הכנתי פוקצ'ה, שזה פחמימות חמימות בהזרקה ישר לוריד, במינימום עבודה, אפילו שאני לשה ביד.
אני מתנצלת שאין היום תמונות משלי, אפילו שהיא יצאה יפיופה, פשוט טרפנו אותה מהר מדי… אין על לחמים שהרגע יצאו מהתנור.

ואיך הכנתי מאפה כזה בלי תנור? או-
אני לא יודעת אם הספקתי לציין את זה, אבל יש לי את ההורים הכי מקסימים בעולם.
אבא שלי, ששמע שאני נטולת תנור, מיד הבין את כובד העניין וארגן לי טסטר אובן ותיק (עד שאוכל לקנות תנור ראוי לשמו). ושאף אחד לא יגיד לכם שאי אפשר להכין מאפי שמרים בטוסטר אובן! יצא מ-ע-ו-ל-ה. בלי אבן שמוט ובלי נעליים.
האמת, הרגשתי קצת אשמה להכין משהו עשיר כ"כ בקלוריות  (1400 לכל הכמות) בחג השמן, היות שאני ממש לא מאלה שמצליחים לאכול רק סופגניה אחת ודי, אבל איך אפשר להתאפק?

אוכל איטלקי הוא פשוט להכנה (ולאכילה). אני מצרפת כאן מתכון בסיס, פלוס תוספת הזיתים והרוזמרין מהיום, אבל אתם יכולים לעשות עם זה מה שתרצו- לשים בצל/פיטריות/פלפלים/מה שבא לכם מלמעלה, קצת גבינה, רטבים למיניהם… בקיצור- לשחק.
טוב, לעבודה!
מה צריך? (ל2 אנשים)
חצי שקית שמרים יבשים (כ6 גר)
כוס מים חמימים
1/4 כפית סוכר
2 כוסות קמח לחם (לא הייתי מחליפה לקמח מלא, אבל אם חייבים אז תוסיפו גם קצת מים)
2 כפות שמן + כף
3/4 כפית מלח
1/3 כוס זיתים קצוצים (לא חובה)
רוזמרין יבש (לא חובה)

מה עושים?
ממיסים את השמרים עם הסוכר בכוס המים. בינתיים מערבבים בקערה את המלח והקמח היטב. מוסיפים את מי השמרים ומערבבים היטב. מוסיפים את השמן (פחות כף). (בסוד אני אגלה לכם שגם אם לא תקפידו על הסדר, לא יקרה אסון. תשתדלו רק לא לשים מלח ישר על השמרים המסכנים)
עכשיו, מתחילים ללוש. כשמתקבל בצק, מוסיפים את הזיתים. יתכן שתצטרכו להוסיף מעט קמח אם השתמשתם בזיתים, כי הם תורמים נוזלים. הבצק צריך להיות רק קצת יותר לח מבצק של פיצה. אם צריך להוסיף נוזלים, תוסיפו בזהירות.
לשים עוד כמה דקות (כמה שיש לכם סבלנות, תכלס 3 דקות יספיקו).
משמנים את הקערה, ומחזירים את הבצק להתפחה, מכוסה בניילון נצמד.
אחרי שעה ומשהו/כשהבצק גדל פי 2 ונעשה חתיך,
אפשר לעשות ממנו פוקצ'ה גדולה, או פוקצ'ינות אישיות- בשביל זה בוצעים ממנו חתיכות בגודל אגרוף גדול.
מדליקים את התנור על הכי חם שיש, ושמים בו תבנית שתתחמם.
מרדדים את הבצק לעובי של בערך ס"מ, ועושים בו שקעים עם האצבעות. מזלפים את השמן שנשאר, זורים רוזמרין יבש, או איזה תוספת שמתאימה לכם.
אופים בתבנית החמה עד שמשחים מלמעלה, ומשתדלים לחכות 2 דקות לפני שמתנפלים (אנחנו לא הצלחנו).

עוד 4 ימים מבחן גמר ואני משחקת בבצק… מה יהיה??