פחמימות זה האושר: פוקצ'ה זיתים

פוקצ'ה! איזו מילה מקסימה, נכון שרק מלקרוא אותה מרגישים מיד יותר טוב?

למדתי היום עם חברה, ושתינו היינו מורעבות, וזקוקות לאוכל מנחם, אבל עם מינימום זמן לשחק.
אז הכנתי פוקצ'ה, שזה פחמימות חמימות בהזרקה ישר לוריד, במינימום עבודה, אפילו שאני לשה ביד.
אני מתנצלת שאין היום תמונות משלי, אפילו שהיא יצאה יפיופה, פשוט טרפנו אותה מהר מדי… אין על לחמים שהרגע יצאו מהתנור.

ואיך הכנתי מאפה כזה בלי תנור? או-
אני לא יודעת אם הספקתי לציין את זה, אבל יש לי את ההורים הכי מקסימים בעולם.
אבא שלי, ששמע שאני נטולת תנור, מיד הבין את כובד העניין וארגן לי טסטר אובן ותיק (עד שאוכל לקנות תנור ראוי לשמו). ושאף אחד לא יגיד לכם שאי אפשר להכין מאפי שמרים בטוסטר אובן! יצא מ-ע-ו-ל-ה. בלי אבן שמוט ובלי נעליים.
האמת, הרגשתי קצת אשמה להכין משהו עשיר כ"כ בקלוריות  (1400 לכל הכמות) בחג השמן, היות שאני ממש לא מאלה שמצליחים לאכול רק סופגניה אחת ודי, אבל איך אפשר להתאפק?

אוכל איטלקי הוא פשוט להכנה (ולאכילה). אני מצרפת כאן מתכון בסיס, פלוס תוספת הזיתים והרוזמרין מהיום, אבל אתם יכולים לעשות עם זה מה שתרצו- לשים בצל/פיטריות/פלפלים/מה שבא לכם מלמעלה, קצת גבינה, רטבים למיניהם… בקיצור- לשחק.
טוב, לעבודה!
מה צריך? (ל2 אנשים)
חצי שקית שמרים יבשים (כ6 גר)
כוס מים חמימים
1/4 כפית סוכר
2 כוסות קמח לחם (לא הייתי מחליפה לקמח מלא, אבל אם חייבים אז תוסיפו גם קצת מים)
2 כפות שמן + כף
3/4 כפית מלח
1/3 כוס זיתים קצוצים (לא חובה)
רוזמרין יבש (לא חובה)

מה עושים?
ממיסים את השמרים עם הסוכר בכוס המים. בינתיים מערבבים בקערה את המלח והקמח היטב. מוסיפים את מי השמרים ומערבבים היטב. מוסיפים את השמן (פחות כף). (בסוד אני אגלה לכם שגם אם לא תקפידו על הסדר, לא יקרה אסון. תשתדלו רק לא לשים מלח ישר על השמרים המסכנים)
עכשיו, מתחילים ללוש. כשמתקבל בצק, מוסיפים את הזיתים. יתכן שתצטרכו להוסיף מעט קמח אם השתמשתם בזיתים, כי הם תורמים נוזלים. הבצק צריך להיות רק קצת יותר לח מבצק של פיצה. אם צריך להוסיף נוזלים, תוסיפו בזהירות.
לשים עוד כמה דקות (כמה שיש לכם סבלנות, תכלס 3 דקות יספיקו).
משמנים את הקערה, ומחזירים את הבצק להתפחה, מכוסה בניילון נצמד.
אחרי שעה ומשהו/כשהבצק גדל פי 2 ונעשה חתיך,
אפשר לעשות ממנו פוקצ'ה גדולה, או פוקצ'ינות אישיות- בשביל זה בוצעים ממנו חתיכות בגודל אגרוף גדול.
מדליקים את התנור על הכי חם שיש, ושמים בו תבנית שתתחמם.
מרדדים את הבצק לעובי של בערך ס"מ, ועושים בו שקעים עם האצבעות. מזלפים את השמן שנשאר, זורים רוזמרין יבש, או איזה תוספת שמתאימה לכם.
אופים בתבנית החמה עד שמשחים מלמעלה, ומשתדלים לחכות 2 דקות לפני שמתנפלים (אנחנו לא הצלחנו).

עוד 4 ימים מבחן גמר ואני משחקת בבצק… מה יהיה??

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: