קטגוריה: וניל

מה יוצא מיום כיף וקטיף תותים?

יוצא קראמבל תותים שווה ביותר!
נתחיל מההתחלה: חופש צריך לנצל, במיוחד כשהוא קצרצר.
אני וחברות עשינו יום טיולי, שהחלק הכי טוב בו היה קטיף תותים. מומלץ ביותר- משק 6 במושב גאולים. אפילו שנחתנו על אהוד באמצע השבוע, הוא היה נחמד ביותר, מסביר, ורק עשה טעות אחת: להשאיר אותנו לבד בחממה. נדמה לי שאכלנו יותר משקטפנו 🙂
ואיזה תותים! נראה כמו פרסומת לחיים בריאים.

רק מה? כשחזרנו, כבר גיליתי שאני חולה ואומללה, ואין לי אנרגיה לעשות שום דבר יותר מתוחכם עם הקטיף מתותים בשמנת.
לא שזה רע, אבל תותים כאלה דורשים תשומת לב! באמת, כל המטבח שלי מריח כמו תות!
אז ברגע שהתאוששתי קלות, סחבתי את הבנזוג למטבח, וביחד הכנו את הקרמבל.
ככ קליל שנדמה לי שהוא דורש פחות עבודה מעוגה בחושה וטעים ביותר.
תיאורטית, חבל לאפות תותים ככ יפים אבל לי אין רחמים 🙂

ד"א, זה מתכון בסיס לכל קרמבל: תפוחים, שזיפים, מה שמתחשק. התאמות בסוף.

קרמבל תותים טריים (תבנית בינונית מרובעת)
מה צריך?
לקרמבל:

כוס קמח
שליש כוס סוכר דמררה
100 גר קוביות חמאה קרה
כף-שתיים מים קרים לפי הצורך
לתותים:
חצי קילו תותים (בערך)
מיץ מחצי לימון
כפית תמצית וניל
2-3 כפיות סוכר דמררה

מה עושים?
קרמבל: במעבד מזון/בלנדר שמים קמח, סוכר, חמאה. מעבדים בפולסים עד לפירורים גסים. לפי הצורך, תוסיפו כף שתיים של מים. מאפסנים בינתיים בפריזר, שישאר פריך וסימפטי.
תותים: חותכים את הקצות התותים, ואת הגדולים חותכים לחצי, הרעיון הוא דווקא להשאיר חתיכות נגיסות ונחמדות.
בתבנית מערבבים תותים, סוכר, מיץ לימון ווניל.
מעל משטחים את הפירורים שהוצאנו מהפריזר, ואופים בהרבה סבלנות ב170 מעלות, משהו כמו שעה.

 

טיפים!
נוזלים– בתותים יש המווון נוזלים. מה שאומר שלא הכי נח לחלק אחכ את הקראמבל. אז אפשר מראש לאפות בתבניות אישיות, שזה הכי כיף, אבל חוץ מזה אפשר לפזר כף קורנפלור ישר על התותים ולאפות בסבלנות וזה אמור לפתור את הבעיה.
גיוונים- כפית בלסמי תלך מצויין עם התותים, וכשאני אופה עם תפוחי עץ, לבצק עצמו אני מוסיפה קינמון ואגוז מוסקט בשפע. ציפורן זה גם נחמד. הקרמבל הכי טעים בעיניי הוא בכלל מאפרשזיף. נורא קל לגוון עם המתכון, מאוד קשה לפשל.
פירורים- מי שמאוד מפחד לפשל בבצק פריך בכלל ובפירורים בפרט, שיחליף משהו כמו חמישית מהקמח בשקדים טחונים. גם טעים, וגם מוריד את הסיכוי שתצליחו להפוך את הפירורים לגוש.


נשק יום הדין: קוקטייל שוקולד חם

הייתי רוצה להיות עכשיו באיזו בירה אירופית, תקועה בשלג, ומאוד קפואה, אבל אני לא יכולה, וזה ה-NEXT BEST THING 🙂
אני יכולה לספר לכם שזה המשקה האולטימטיבי לערב זוגי חמים, או לסיום ארוחת רושם, או לחילופין- לגלות לכם שאין בחורה שתוכל להמשיך להזעיף פנים אחרי כוסית מזה, (אפילו אם היא פי.אמ.אסית)
ובעצם- אף אחד, גם אם הוא בחור.
אבל בואו נהיה כנים, לא באמת צריך לשווק מתכון שכולל שקולד, שמנת וויסקי, נכון?
(שגם לוקח 3 דקות הכנה…)

שכחתי לצלם את הלפני. אפשר להאשים אותי?

זה משקה שיכול להוריד גשם, אז אל תבזבזו אותו על כל אחד!

משקה שוקולד חם (5 שוטים)
מה צריך?
חצי כוס חלב
רבע כוס שמנת מתוקה
80 גר' שוקולד מריר 60%
כפית קפה נמס
2 כפיות תמצית וניל
קורט קינמון
רבע כוס ויסקי (גם ברנדי הולך)

אחרי ניסיון דילול בחלב, המקור יותר סמיך. ושוקולדי.

מה עושים?
בסיר, מחממים חלב, שמנת, שוקולד, קפה, וניל וקינמון. בוחשים באופן מתמיד עד שהשוקולד נמס- אין צורך להביא לרתיחה.
שימו לב, אני חוסכת לכם ללכלך עוד כלי ומאשרת לעשות הכל בסיר אחד. אבל אתם צריכים להיות זהירים ולהשתמש בלהבה קטנה, אחרת ישרף לכם השוקולד, וזה לא כיף.
כשכל השוקולד נמס, מוסיפים את הויסקי, ובוחשים. טועמים. כאן אפשר להוסיף גיוונים.
מוזגים לכוסיות קטנות, ושותים ככה או עם קש.

 

גיוונים!
האמת? בעיניי המשקה מושלם ככה. אבל אם אתם רכי לבב/לא מטורפי שוקולד כמוני, תוסיפו 50 מ"ל חלב.
הדבר היחיד שהייתי מוסיפה זה כמה raspberries טריים, אבל אין בסביבה כאלה.
ואם אתם בקטע, אפשר להוסיף גרידת תפוז/הל/פלפל שחור. לא כולם ביחד…
משום מה, להוסיף קצפת מלמעלה מרגיש לי קצת יותר מדי, אבל אם כבר אז לכו עד הסוף: שוקולד מגורר מלמעלה! ומרשמלו! וסוכריות קופצות! טוב, טוב, אני מפסיקה.


עוגיות שפנים קינמון

איך אני יודעת שהחורף פה? אמנם לא קר, אפילו חמים, אבל אי אפשר להתווכח עם עובדות- הבנזוג חולה, משתעל, ואומלל באופן כללי.
אם היה חורף אמיתי, הייתי מכינה לו מרק חם וכבד שקוטל חיידקים ממרחק. אבל בינתיים, הכנתי עוגיות.
עוגיות פריכות וכיפיות, שלוקח 5 דקות להכין ומלכלכות רק כף, קערה, וכוס מידה.
האמת? לא תיכננתי, במקרה יצאו לי בכלל לא משמינות (כ50 קלוריות לשפן), ועוד על בסיס שמן! שווה.

עוגיות שפנים קינמון
(כ20 עוגיות)
מה צריך?
כוס קמח (אפשר מלא)
רבע כוס סוכר דמררה
חמישית כוס שמן
כפית גדושה קינמון
כפית תמצית וניל
קורט אגוז מוסקט
קורט אבקת אפיה

מה עושים?
מערבבים בקערה את כל המרכיבים, ואז לשים דקה או שתיים עד שמתקבל בצק.
כאן, אפשר ללכת על האופציה המקוצרת: לייצר ביד כדורים/נקניקים דקים ולהעביר לתבנית האפיה.
ואפשר גם: לרדד לעובי הרצוי, ולקרוץ צורות בקורצן החביב עליכם. אני הכנתי שפנים, ועל חצי מהם פיזרתי סוכר לבן ועל החצי השני סוכר דמררה ועוד קצת קינמון.
אופים בתבנית מרופדת בנייר אפיה כ15 דקות ב180 מעלות.

ועכשיו יש לנו דילמה אתית: לאכול את השפנים או ללטף אותם???


ריח של בית (עוגת יוגורט ולימון)

עוגה טובה היא אחת שנותנת מקסימום טעם תמורת מינימום השקעה. (במיוחד בימים אלו, של חוסר משווע בזמן). ומסתבר שלחץ מוציא ממני את המיטב:

עוגה רכה ועסיסית, לבנה מבפנים וחומה ויפה מלמעלה, עם ריח נפלא וטעם של עוד.

(כל כך טובה, שאפילו אני, שאוהבת עוגות עם "הפתעות" לא הייתי מוסיפה לה כלום!)

בדיוק מה שצריך עם הקפה- עוגת יוגורט ולימון: (תבנית אינגליש קייק בינונית אחת)
מה צריך?
2 ביצים
חצי כוס סוכר
רבע כוס שמן (רצוי קנולה)
גביע יוגורט (אני השתמשתי בדנונה רגיל, 1.5%, 200 ג')
כוס קמח
כפית אבקת אפיה
קליפה מגוררת משני לימונים
מיץ מלימון אחד (בערך 50 מ"ל, חמישית כוס)
קמצוץ מלח
כפית תמצית וניל

לזיגוג לימוני (לא חובה)
50 גר' אבקת סוכר (חצי חבילה קטנה)
מיץ מלימון אחד

מה עושים?
מקציפים את הביצים והסוכר בקערה עד שמתקבל קצף בהיר. יספיקו 3 דקות. מוסיפים את המלח, זסט הלימון והמיץ, אבקת האפיה, תמצית הוניל, השמן והיוגורט, ומערבבים היטב. מוסיפים את הקמח ומערבבים בכמה תנועות נמרצות. זהו!
מעבירים לתבנית ואופים ב180 מעלות 30-40 דקות עד שמשחים מעט.

מגייסים את מירב האיפוק שלכם, ומחכים שהעוגה תתקרר מעט כדי לזגג אותה (אם לא תחכו, רוב הזיגוג יספג בעוגה, שזה מאוד טעים, אבל פחות יפה):
מערבבים בהדרגה את אבקת הסוכר עם מיץ הלימון, עד שמתקבל זיגוג בסמיכות הרצויה (לא חייבים להשתמש בכל הלימון). מוזגים את הזיגוג על העוגה מהמרכז לפריפריה.

זה מה שקורה כשלא מתאפקים- העוגה שותה את הזיגוג

עכשיו אפשר לטעום! נכון שווה? (1800 קלוריות לכל העוגה. ממש לא נורא)


עוגיות טחינה שכולם אוהבים

הבחור שלי יצא למילואים (סניף סניף). אני לא אוהבת את זה, והוא אוהב את זה עוד פחות ממני. אבל זה מה יש, ולפחות ציידתי אותו בעוגיות ביתיות מופלאות, שיהיה לו מה לנשנש במקום הלוף.

שימו לב: אף אחד לא אוהב חלבה. אל תשאלו לפני שאתם מכינים את העוגיות האלו אם להכין, או אם היעד לעוגיות אוהב חלבה, פשוט תכינו. קחו את המילה שלי, הן יעלמו.

האינטרנט מוצף במתכונים לעוגיות טחינה. רוב האנשים הולכים על המתכון של בני סיידא, אבל מה לעשות שאני לא אוהבת שהעוגיות מתפוררות לי?! וחוץ מזה, רוב המתכונים מכילים הרבה מידי חמאה וסוכר, פחות מדי טחינה, ונותנים תערובת לא נוחה לעבודה. וכאן, אני נכנסת לתמונה:

עוגיות טחינה נימוחות (כ20 עוגיות חמודות)
מה צריך?
180 גר קמח (כוס ורבע. אפשר להחליף חצי בקמח מלא)
50 גר חמאה רכה
150 גר דבש (קצת יותר משליש כוס. אפשר להחליף בסילאן או בסוכר)
150 גר טחינה (קצת יותר משליש כוס. עדיף משומשום מלא)
כפית תמצית וניל
כפית אבקת אפיה
2 תמרים יבשים מגולענים ומקולפים (אופציונאלי, לקישוט)

מה עושים?
פשוט! מערבבים בקערה את כל המרכיבים (למעט התמרים) עד שמתקבל בצק. עכשיו נלוש מעט, חצי דקה תספיק, כדי לשפר את המרקם. ניצור ביד עיגולים, ומי שרוצה יכול לקשט בחתיכה מתמר יבש: לוחצים מלמעלה עם האצבע עד שנוצר בור ובו שמים את התמר. אפשר גם לגלגל את הבצק סביב התמר, כך שהעוגיה תכיל הפתעה. מסדרים את העוגיות על תבנית מרופדת בנייר אפיה ואופים ב180 מעלות במרכז התנור עד להזהבה עדינה. זה יקח כ10 דקות, עדיף לבדוק קודם.

העוגיות תיאורטית אמורות להישמר מצויין, אבל לא יצא לי לבדוק את זה… (115 קלוריות לעוגיה)


עוגיות שוקולד מאוששות


סוף כל סוף! 6 ימים, חולה, אומללה, מקיאה. נגמר.
6 ימים של דיאטה כפויה וחבר מתוק שלא ישן בלילה ומחזיק אותי בחיים באמצעות אהבה ופירה (תודה תול!).
מגיע לשנינו משהו מתוק. ועוד איך!

הכל התחיל מגלידה. הכנתי גלידת וניל מתוקה שזעקה "קוקילידה"! ואני הרי לא אתעלם מזעקות של גלידה…
שקלתי להצמיד לה את עוגיות השוקולד המפורסמות של מרתה סטיוארט. ואז, מצאתי את המתכון של הילה, שדומה לו באופן חשוד (לא רומזת כלום) רק יותר ברור ופשוט.

אני לא מאמינה שאני עומדת לעשות את זה, לשנות את המתכון של המלכה הילה קריב, הלא היא כותבת ביסים. על הבלוג של הילה כולכם כבר בטח שמעתם, ובוודאי יודעים שאפשר לסמוך עליה בעיניים עצומות.
טוב, חוץ מעל דבר אחד- הבחורה אוהבת מתוק. מאוד. במרפאות סכרת יש תמונה שלה מתחת לכותרת "WANTED".
והיות שאני לא מסוגלת שלא לשנות, הנה המתכון שלי, עוד יותר פשוט משל הילה, מלכלך מעט כלים וטעים טעים:

עוגיות שוקולד מאוששות:

מה צריך?

150 גר. שוקולד מריר (70%) שבור לחתיכות. (אם אתם לא מטורפי שוקולד כמוני, אני מאשרת מנימום 60%)
15 גר. חמאה (תחתכו בערך "רבע גדול" מסימון ה50 שעל החבילה. זה לא בעיה)
1 ביצה
1/5 כוס סוכר (שזה רבע כוס פחות כף, או 40 גר'. ואפשר אפילו פחות)
1 כפית תמצית וניל
2.5 כפות קמח (שזה 23 גר'. בערך. אל תשתגעו)
קורט אבקת אפיה
קורט של מלח (אני לא צוחקת איתכם, קורט! שלם!)

מה עושים?

מקציפים את הביצה עם הסוכר דקה-שתיים. ממש לא צריך מיקסר, זו כמות קטנה, וזה פשוט לא משנה. מוסיפים את המלח (קורט שלם אמרנו! חשוב, שלא תמותו מכל השוקולד הזה), הוניל ואבקת האפיה ומערבבים.

עכשיו, אתם אמורים להפריד חמישית מכמות השוקולד ולקצוץ אותו דק בתור הצ'יפס לעוגיות. אבל אתם לא חייבים. אם אתם עצלנים מתאוששים כמוני, אתם פשוט תשימו את כל השוקולד והחמאה בקערה למיקרו ותמיסו אותו בפולסים של 30 שניות. סביר להניח שדקה וחצי יספיקו.

עכשיו, קחו מרית (כדאי לכם, מאוד נוח לעבוד עם שוקולד עם מרית ולא כף, וזה מעולה לערבוב קמח) ותעבירו את השוקולד והחמאה לקערה עם הביצה ושות'. ערבבו.

הוסיפו את הקמח. ערבבו בכמה תנועות נמרצות עם המרית. זהו.

את התנור חממו ל190 מעלות. בתבנית מרופדת בנייר אפיה צרו באמצעות כפית תלויות עגלגלות. למה כפית? כי אם תעבדו עם כף גלידה, העוגיות יצאו גדולות יחסית, וזה לא בדיוק עוגיות-בריאות-דלסוכר-דלשומן-דלחיים. אבל הי, אני לא הקרדיולוגית שלכם, אתם מוזמנים להתפרע. אם תשימו תלוליות קטנות- יצאו לכם כ16 עוגיות(70 קלוריות לעוגיה). גדולות יניבו מאותה הכמות כ9 (120 קלוריות).

אני נתתי לעוגיות צורה עם האצבע: בתנועה סיבובית מהפריפריה למרכז. מה שלא חשבתי עליו, זה שהעוגיות חומות, והאסוציאציה שתתקבל היא… הבנתם.

וזהו, לתנור. 8 דקות לעוגיות קטנות, 12 לגדולות. תבדקו באמצע בכל מקרה, למקרה שהתנור שלכם קטלני.

 

כוס תה/קפה חזק ליד, ואין מצב שלא מתאוששים!

ואיך הופכים את הפלא הזה לקוקילידה? בהזדמנות אחרת…


יש וניל בבית?

צבע ענברינושא כאוב במטבח הוא התקציב. אני אוהבת לבשל ונהנית לשחק בחומרי גלם מעניינים, אבל מה לעשות שמשכורת סטודנט לא בדיוק הולכת יד ביד עם תבלינים אקזוטיים וחנויות גורמה?

ובכן, מסתבר שלפעמים קצת השקעה יכולה לחסוך הרבה כסף.

כמה זה הרבה? או. חישוב קצר-
אני משתמשת לא מעט בתמצית וניל של מקורמיק (איכותית, אך לא נקיה מתוספות), בערך בקבוקון כל חודשיים-שלושה, שעולה בערך 23 שקלים בסופר ליד הבית. בכל בקבוקון יש 29 מ"ל.
ליטר! תמצית וניל ביתית מעולה עולה להכין (עם הטיפים שבהמשך) 65 ש"ח. לא רק שחסכתי מאות (!) שקלים, חישבו גם על השמחה של החברים וקרובי המשפחה שיקבלו בקבוקוני תמצית ריחניים…

אם עוד לא הכנתם תמצית כזו בבית, אתם הולכים להודות לי. אם כן, תקפצו לסוף, יש שם כמה טיפים לפעם הבאה.

תמצית וניל ביתית מעולה:
מה צריך?

לאחר חקירה מעמיקה במרחבי האינטרנט, הגעתי ליחס עלות-תועלת מושלם: 6 מקלות וניל לכוס, או 24 לליטר. פחות מזה- ותקבלו משקה בניחוח וניל חזק, ויותר זה פשוט יותר יקר ואין ממש צורך.
בקבוק של ליטר של וודקה (אפשר גם רום, אבל אז התמצית פחות נקיה ורב שימושית)

מה עושים?

ממש פשוט! מבקבוק הוודקה מוזגים 2 שוטים, גם כי זה נחמד, אבל בעיקר כדי שיהיה מקום לכל הוניל.
חוצים כל מקל וניל לשניים, ובאמצעות הצד הקהה של הסכין מגרדים את הגרגירים השחורים. מכניסים לבקבוק. מכניסים גם את הפולים. מנערים.

ממש בהתחלה

מאפסנים במקום נסתר מאור שמש. מנערים כל כמה ימים (מהסקרנות, אתם תעקבו אחרי התמצית כל יום)
ממתינים בסבלנות… והנה עברו שבועיים! יש המווון תמצית וניל מצויינת! הוריי!
הכנתי כבר עם התמצית שלי גלידת סופר-וניל קטלנית, שגם יצאה הרבה יותר זולה, וגם הרבה יותר טעימה!
השמועות אומרות שהתמצית תמשיך להשתבח בחודשים הבאים.

המון וניל

טיפים!

-לא, ממש אין צורך בוודקה איכותית. בסדר, אל תקנו משהו שהופק מתפוחי אדמה, אבל לא הרבה יותר מזה. ראו הוזהרתם! לרוב הוודקות היותר יקרות יש פית מזיגה מעצבנת, ואתם תצטרכו להילחם כדי לשלוף אותה ולהכניס את פולי הוניל. אני קניתי וודקה שעלתה במבצע 40 ש"ח. מספיק.

-הפולים- נושא כאוב. אין להשיג בארץ פולים במחיר שפוי. פשוט אין. למזלנו, אלוהים ברא את eBay, שם ניתן לקנות 24 פולי וניל איכותיים ממדגסקר ב25 שקלים, כולל משלוח. מי שרוצה את כתובת המוכר שממנו קניתי, שהיה אמין בהחלט, שיגיד.

– ומה אם אתם עקשנים שאוהבים את התמצית שלכם חלקה וללא השחורים המפורסמים של הוניל? 2 אופציות: הסבלנית: אל תגרדו מהפולים את הגרגרים בהכנה. זה יקח יותר זמן להשיג תמצית, אבל זה יקרה.
הפעלתנית: כשהתמצית מוכנה, סננו אותה מעל בד גזה לקערה.
אבל למה לכם? אם לא תנערו את התמצית לפני השימוש, רוב הגרגרים ישקעו לתחתית בכל מקרה!

-כמעט בכל התמציות הקנויות תהיה איזושהי תוספת של סוכר. במקורמיק זה סירופ תירס, שגם הופך אותו לצמיג. באמת באמת שאין צורך להוסיף, למרות שאפשר. לוניל אמיתי אמורה להיות ארומה מתוקה עדינה, לא חזקה ודורסנית.

תתחדשו.


פנקייק'ס בננה מזוייפים

איזה חופש כיף היה!
כלומר, אני בחופש תמידי (קורע לב, לא?) אבל עכשיו הייתה לי חברה ל4 (!) ימים, וזה היה כיף מאוד.
ובכדי לציין את המאורע, חייבים משהו טעים.
ומה מרגיש יותר חופש ופינוק מפנקייקס לארוחת בוקר? (שמישהו אחר יכין את הפנקייקס, שמעתי אתכם)

אבל… אני שונאת לטגן. אני בטוחה שאני לא לבד בזה, יש מספיק סיבות – בריאות, קלוריות, ריח, ההתעסקות.
אז מה עושים?
ניגשתי למקרר, ומתוכו הביטה אלי קופסת גבינה שצריך לסיים ובננה בשלה. בינגו!

פנקייק בננה אפויים, והחיים יפים.

מה צריך? (מתקבלים כ18 מיני פנקייקס)
1 בננה בשלה
1 ביצה
חצי קופסאת גבינה לבנה (125 גר')
רבע כוס חלב
5 כפות קמח רגיל (קצת יותר מרבע כוס)
חצי כפית אבקת אפיה
רבע כוס סוכר דמררה (אם אין אפשר להחליף בסוכר לבן)
כפית תמצית וניל
חצי כפית קינמון
כף שמן + כף שמן לשימון התבנית

מה עושים?
בקערה, מועכים את הבננה. מוסיפים את הרטובים והתבלינים, מערבבים היטב.

מוסיפים את הקמח ואבקת האפיה, ובוחשים עד שמתקבלת בלילה נוזלית למדי.

משמנים תבנית שקעים (רצוי סיליקון) ומניחים בכל שקע כ-2 כפות, ואופים כ20 דקות ב180 מעלות.

ניסיתי לחסוך את השימון של התבנית על ידי שימוש בעטרות נייר. רעיון יפה, בתיאוריה. התוצאה טעימה אך בלתי אפשרית להגשה. פשוט תשמנו את התבנית.

שולפים מהתבנית, מסדרים בצלחת, מצרפים דבש/מייפל/סירופ שוקולד ומתפנקים…

אזהרה! הפנקייקים אינם משמינים במיוחד, כ50 קלוריות לאחד. אבל! מאוד קשה לא לחסל אותם. תדאגו שיהיה בסביבה מישהו שישמח לעזור לכם.


%d בלוגרים אהבו את זה: