קטגוריה: עוגיות

הפלגיאט שלי (עוגיות אגוזי לוז)

בטח יצא לכם לשמוע על כל מיני שירים/ספרים מוכרים שפחות או יותר הועתקו ממקור אחר?
אף פעם לא האמנתי שיתכן והכותב אומר את האמת והוא פשוט קלט את הקטע בחצי אוזן וממש לא תכננן להעתיק.
כלומר, עד שהכנתי את העוגיות האלה.
זה היה לפני שנתיים, והיה לי קרייבינג לא ברור, וכשסיימתי לאפות גיליתי שבלי להתכוון אפיתי בדיוק (אבל בדיוק) את העוגיות שהבנזוג הביא כמה חודשים קודם, ולא יכולנו להפסיק לאכול.
פלגיאט או לא, הן טעימות. ונימוחות. ויש להן ריח נפלא של אגוזי לוז.
הבעיה היחידה היא שקשה להפסיק לאכול אותן! (והן ממש לא דיאטטיות)
מאוד קלות להכנה, ויש טיפים בסוף, למעוניינים.

עוגיות חמאה ואגוזי לוז מושלגות (כ30 עוגיות בינוניות)
מה צריך?
100 גר' אגוזי לוז קלויים
200 גר' קמח (כוס וחצי)
3 כפות סוכר
150 גר חמאה
2 כפיות תמצית וניל
לציפוי: אבקת סוכר, בערך 200 גר.
מה עושים?
טוחנים את אגוזי הלוז, אבל לא לאבקה. אנחנו רוצים קצת חתיכות, זה טעים. (ונכון הריח מעולה?)
בקערת המיקסר מקציפים חמאה רכה וסוכר דקה שתיים (נטולי מקסר? ראו טיפים!) ואז מוסיפים לאט את הקמח (אחרת המטבח שלכם יראה מושלג). מוסיפים את אגוזי הלוז והוניל, וכשהתערובת אחידה מוציאים לקערה/משטח עבודה ולשים עד שמקבלים בצק אחיד. אם לא הולך- אפשר להוסיף שלוק מים. הרעיון בלישה הוא למנוע מהעוגיות להתפרק, אבל עדיין לשמור על פריכות, אז לא להגזים.
יוצרים עוגיות (ראו טיפים…) , מסדרים בתבנית מכוסה בנייר אפיה ואופים בחום של 165 מעלות 20-30 דקות, בתלות בגודל.
כשמוכן, מוציאים, נותנים כמה דקות עד שפושר, ומגלגלים באבקת סוכר.
נום נום!

טיפים!
קורט מלח אני לא הוספתי, וזה לא הזיק, למרות שמקובל. אתם יכולים כמובן.
אפיה הרעיון הוא לייבש את העוגיות, אבל לא לגרום להן להשחים היות ואגוזים חרוכים זה לא טעים. תהיו סבלנים ואל תאפו בחום גבוה מדי. קחו עוגיה אחת לקראת הסוף, תהפכו אותה, תראו שהיא קיבלה קצת צבע מלמטה ואז תשברו אותה ותראו שהיא מוכנה מבפנים.
צורות- עשיתי ניסוי קטן- חצי כמות גילגלתי לנקניק והקפאתי, ומהחצי השני יצרתי כדורים ואפיתי מיד. כשנהקניק התקשה, הוצאתי אותו מהפריזר וחתכתי לעיגולים, ואפיתי בעודו קר. רשמית אני יכולה לומר: זה פשוט לא משנה! לאפות קר זה חשוב כשהבצק לא נוח והמתכון בעייתי, לא כאן. לכו על הצורה שאתם אוהבים.
מיקסר? אין לי אחד כזה. יום אחד יהיה לי, ויהיה לו צבע מגניב, ואני אקשט אותו במדבקות ויניל, ואתן לו שם, אבל עד אז: פשוט שמתי במיני-בלנדר שלי, והכל טוב. ואם החמאה רכה, אז אפשר גם ידנית. וחמאה מתרככת נהדר בפולסים במיקרו 🙂
אבקת סוכר– אם אתם רוצים עוגיות מושלגות ויפיופות באמת (חבל שלא צילמתי), תנו להם עוד סיבוב אחרי שעה באבקת סוכר.
קלוריות– העוגיות משמינות, אין איך להתחמק מזה. אני, חכמה שכמותי, פשוט שלחתי קופסא גדולה מהן לעבודה של הבנזוג. הא!


עוגיות שפנים קינמון

איך אני יודעת שהחורף פה? אמנם לא קר, אפילו חמים, אבל אי אפשר להתווכח עם עובדות- הבנזוג חולה, משתעל, ואומלל באופן כללי.
אם היה חורף אמיתי, הייתי מכינה לו מרק חם וכבד שקוטל חיידקים ממרחק. אבל בינתיים, הכנתי עוגיות.
עוגיות פריכות וכיפיות, שלוקח 5 דקות להכין ומלכלכות רק כף, קערה, וכוס מידה.
האמת? לא תיכננתי, במקרה יצאו לי בכלל לא משמינות (כ50 קלוריות לשפן), ועוד על בסיס שמן! שווה.

עוגיות שפנים קינמון
(כ20 עוגיות)
מה צריך?
כוס קמח (אפשר מלא)
רבע כוס סוכר דמררה
חמישית כוס שמן
כפית גדושה קינמון
כפית תמצית וניל
קורט אגוז מוסקט
קורט אבקת אפיה

מה עושים?
מערבבים בקערה את כל המרכיבים, ואז לשים דקה או שתיים עד שמתקבל בצק.
כאן, אפשר ללכת על האופציה המקוצרת: לייצר ביד כדורים/נקניקים דקים ולהעביר לתבנית האפיה.
ואפשר גם: לרדד לעובי הרצוי, ולקרוץ צורות בקורצן החביב עליכם. אני הכנתי שפנים, ועל חצי מהם פיזרתי סוכר לבן ועל החצי השני סוכר דמררה ועוד קצת קינמון.
אופים בתבנית מרופדת בנייר אפיה כ15 דקות ב180 מעלות.

ועכשיו יש לנו דילמה אתית: לאכול את השפנים או ללטף אותם???


איזו הקלה! (ועוגת בננה)


עדיין לא עיכלתי, אבל אתמול היה המבחן האחרון שלי ברפואה פנימית. עכשיו רק צריך לחכות לתוצאות…ולהתפלל.

התכוננתי לזה 3 חודשים, אפשר בכלל לדמיין את הלחץ?! בכל מקרה, כדי לשכנע אתכם להחזיק לי אצבעות, אני מפרסמת את המתכון הסודי לעוגת בננה-בריאות. את העוגה הזו הכנתי באחד הימים האחרונים לפני המבחן, כשהרגשתי מאוד אומללה, והיו לי בדיוק 5 דקות לשחק במטבח.
התוצאה הייתה ממש מפתיעה: טעם מורכב, עדין, שרק משתבח לאחר כמה שעות במקרר (אחכ היא כבר הייתה ז"ל). והיא בכיף יכולה להיחשב כעוגת בריאות! הא!

עוגת בננה-דבש-צימוקים (תבנית אינגליש קייק אחת)
מה צריך?
2 בננות גדולות (ככל שהן יותר בשלות, יותר טוב)
חצי כוס קמח רגיל
חצי כוס קמח מלא
ביצה
חצי כוס דבש
חמישית כוס שמן (כ50 מ"ל)
כפית קינמון
רבע כפית אגוז מוסקט
כפית וניל
חצי כפית אבקת אפיה
חצי כוס צימוקים כהים

מה עושים?
מועכים את הבננות בקערה. מוסיפים את הביצה, הדבש, השמן, והתבלינים ומערבבים היטב. מוסיפים את הקמח, אבקת האפיה והצימוקים, ומערבבים רק עד שהקמח נטמע.
אופים ב180 מעלות כ 40 דקות.

פורסים חתיכה, ומתחילים להחזיק לי אצבעות!


עוגיות טחינה שכולם אוהבים

הבחור שלי יצא למילואים (סניף סניף). אני לא אוהבת את זה, והוא אוהב את זה עוד פחות ממני. אבל זה מה יש, ולפחות ציידתי אותו בעוגיות ביתיות מופלאות, שיהיה לו מה לנשנש במקום הלוף.

שימו לב: אף אחד לא אוהב חלבה. אל תשאלו לפני שאתם מכינים את העוגיות האלו אם להכין, או אם היעד לעוגיות אוהב חלבה, פשוט תכינו. קחו את המילה שלי, הן יעלמו.

האינטרנט מוצף במתכונים לעוגיות טחינה. רוב האנשים הולכים על המתכון של בני סיידא, אבל מה לעשות שאני לא אוהבת שהעוגיות מתפוררות לי?! וחוץ מזה, רוב המתכונים מכילים הרבה מידי חמאה וסוכר, פחות מדי טחינה, ונותנים תערובת לא נוחה לעבודה. וכאן, אני נכנסת לתמונה:

עוגיות טחינה נימוחות (כ20 עוגיות חמודות)
מה צריך?
180 גר קמח (כוס ורבע. אפשר להחליף חצי בקמח מלא)
50 גר חמאה רכה
150 גר דבש (קצת יותר משליש כוס. אפשר להחליף בסילאן או בסוכר)
150 גר טחינה (קצת יותר משליש כוס. עדיף משומשום מלא)
כפית תמצית וניל
כפית אבקת אפיה
2 תמרים יבשים מגולענים ומקולפים (אופציונאלי, לקישוט)

מה עושים?
פשוט! מערבבים בקערה את כל המרכיבים (למעט התמרים) עד שמתקבל בצק. עכשיו נלוש מעט, חצי דקה תספיק, כדי לשפר את המרקם. ניצור ביד עיגולים, ומי שרוצה יכול לקשט בחתיכה מתמר יבש: לוחצים מלמעלה עם האצבע עד שנוצר בור ובו שמים את התמר. אפשר גם לגלגל את הבצק סביב התמר, כך שהעוגיה תכיל הפתעה. מסדרים את העוגיות על תבנית מרופדת בנייר אפיה ואופים ב180 מעלות במרכז התנור עד להזהבה עדינה. זה יקח כ10 דקות, עדיף לבדוק קודם.

העוגיות תיאורטית אמורות להישמר מצויין, אבל לא יצא לי לבדוק את זה… (115 קלוריות לעוגיה)


עוגיות שוקולד מאוששות


סוף כל סוף! 6 ימים, חולה, אומללה, מקיאה. נגמר.
6 ימים של דיאטה כפויה וחבר מתוק שלא ישן בלילה ומחזיק אותי בחיים באמצעות אהבה ופירה (תודה תול!).
מגיע לשנינו משהו מתוק. ועוד איך!

הכל התחיל מגלידה. הכנתי גלידת וניל מתוקה שזעקה "קוקילידה"! ואני הרי לא אתעלם מזעקות של גלידה…
שקלתי להצמיד לה את עוגיות השוקולד המפורסמות של מרתה סטיוארט. ואז, מצאתי את המתכון של הילה, שדומה לו באופן חשוד (לא רומזת כלום) רק יותר ברור ופשוט.

אני לא מאמינה שאני עומדת לעשות את זה, לשנות את המתכון של המלכה הילה קריב, הלא היא כותבת ביסים. על הבלוג של הילה כולכם כבר בטח שמעתם, ובוודאי יודעים שאפשר לסמוך עליה בעיניים עצומות.
טוב, חוץ מעל דבר אחד- הבחורה אוהבת מתוק. מאוד. במרפאות סכרת יש תמונה שלה מתחת לכותרת "WANTED".
והיות שאני לא מסוגלת שלא לשנות, הנה המתכון שלי, עוד יותר פשוט משל הילה, מלכלך מעט כלים וטעים טעים:

עוגיות שוקולד מאוששות:

מה צריך?

150 גר. שוקולד מריר (70%) שבור לחתיכות. (אם אתם לא מטורפי שוקולד כמוני, אני מאשרת מנימום 60%)
15 גר. חמאה (תחתכו בערך "רבע גדול" מסימון ה50 שעל החבילה. זה לא בעיה)
1 ביצה
1/5 כוס סוכר (שזה רבע כוס פחות כף, או 40 גר'. ואפשר אפילו פחות)
1 כפית תמצית וניל
2.5 כפות קמח (שזה 23 גר'. בערך. אל תשתגעו)
קורט אבקת אפיה
קורט של מלח (אני לא צוחקת איתכם, קורט! שלם!)

מה עושים?

מקציפים את הביצה עם הסוכר דקה-שתיים. ממש לא צריך מיקסר, זו כמות קטנה, וזה פשוט לא משנה. מוסיפים את המלח (קורט שלם אמרנו! חשוב, שלא תמותו מכל השוקולד הזה), הוניל ואבקת האפיה ומערבבים.

עכשיו, אתם אמורים להפריד חמישית מכמות השוקולד ולקצוץ אותו דק בתור הצ'יפס לעוגיות. אבל אתם לא חייבים. אם אתם עצלנים מתאוששים כמוני, אתם פשוט תשימו את כל השוקולד והחמאה בקערה למיקרו ותמיסו אותו בפולסים של 30 שניות. סביר להניח שדקה וחצי יספיקו.

עכשיו, קחו מרית (כדאי לכם, מאוד נוח לעבוד עם שוקולד עם מרית ולא כף, וזה מעולה לערבוב קמח) ותעבירו את השוקולד והחמאה לקערה עם הביצה ושות'. ערבבו.

הוסיפו את הקמח. ערבבו בכמה תנועות נמרצות עם המרית. זהו.

את התנור חממו ל190 מעלות. בתבנית מרופדת בנייר אפיה צרו באמצעות כפית תלויות עגלגלות. למה כפית? כי אם תעבדו עם כף גלידה, העוגיות יצאו גדולות יחסית, וזה לא בדיוק עוגיות-בריאות-דלסוכר-דלשומן-דלחיים. אבל הי, אני לא הקרדיולוגית שלכם, אתם מוזמנים להתפרע. אם תשימו תלוליות קטנות- יצאו לכם כ16 עוגיות(70 קלוריות לעוגיה). גדולות יניבו מאותה הכמות כ9 (120 קלוריות).

אני נתתי לעוגיות צורה עם האצבע: בתנועה סיבובית מהפריפריה למרכז. מה שלא חשבתי עליו, זה שהעוגיות חומות, והאסוציאציה שתתקבל היא… הבנתם.

וזהו, לתנור. 8 דקות לעוגיות קטנות, 12 לגדולות. תבדקו באמצע בכל מקרה, למקרה שהתנור שלכם קטלני.

 

כוס תה/קפה חזק ליד, ואין מצב שלא מתאוששים!

ואיך הופכים את הפלא הזה לקוקילידה? בהזדמנות אחרת…


%d בלוגרים אהבו את זה: