קטגוריה: פרווה

אוי אמסטרדם, ומרק גרזן

אז חזרנו. הבעיה בלטוס לחו"ל היא שצריך לחזור, והשוק לפעמים הוא גדול ממה שציפית.

במיוחד אם כשאתה חוזר אתה נאלץ להתמודד עם בירוקרטיה ומיד אחרי להתחיל סטאז'. זה לא כיף, אבל בסך הכל נחמד לי ואני מקווה שעוד מעט הקונספט של לעבוד יהפוך לשיגרה ואני אפסיק להיות עייפה כל כך. יש המון מה לספר אבל נדמה לי שעוד לא עיכלתי בכלל את שינוי הסטטוס, אז נחכה שזה יקרה, ואז. בכל מקרה מעניין לי, שזו אולי קללה בסין, אבל לא בישראל.
בכל מקרה: המתכון של היום הוא השלמת חוב: עוד לפני אמסטרדם הכוכבים הסתדרו במקומם, ובלי לתכנן יצאמשהו ממש טעים, שחייבים לתעד שלא ישכח.
מזג האוויר דרש מרק. לא משנה איזה. זכרתי שיש בבית תפוחי אדמה. זהו. אז פתחתי את המקרר, תפסתי את הדברים שנפלו עלי ראשונים, נשמתי עמוק ו… קדימה!

המתכון מקצר תהליכים מאוד ומשתמש בשיטה שאם אני לא טועה במקור היא איטלקית למיצוי טעמים. ואיטלקי זה תמיד טוב.

מרק תפוחי אדמה פלוס (4 מנות גדולות)
מה צריך?
2 בצלים
3 גזרים
4 תפוחי אדמה
5 שיני שום
2 עגבניות
50 גר חמאה
2 כפות שמן
10 עלי דפנה
טימין יבש בשפע
מלח
פלפל שחור
אגוז מוסקט

מה עושים?
אנחנו בעניין של קיצור תהליכים, אז אם יש לכם בלנדר/מעבד מזון/ כל דבר שיכול לקצוץ בשבילכם, תוציאו אותו. אם לא, תקצצו ידנית את כל החומרים (למעט עלי הדפנה) הכי קטן שאפשר. ועכשיו מתחילים בטיגונים: במחבת, על אש גדולה מחממים שמן וחמאה, ומתחילים את הטיגון של הבצל. כעבור 2 דקות מוסיפים את הגזר ותפוחי האדמה הקצוצים. מערבבים מדי פעם. במקביל מחממים כליטר מים בסיר, גם על אש גדולה, ובתוכו שמים את עלי הדפנה והטימין. כשהתערובת במחבת שחומה וטעימה, מעבירים אותה לסיר המתחמם. בשמן שנשאר מטגנים בעדינות את שיני השום הקצוצות, ואז מוסיפים את העגבניות. אחרי עוד 2 דקות, כשמריח טוב מעבירים את העגבניות והשום לסיר.
מתבלים במלח, פלפל ואגוז מוסקט. היות שכבר טיגנו את תכולת המרק, יספיקו בערך עוד 10 דקות של בישול וגם לא חובה לטחון, היות שקצצנו כבר בהתחלה.
הצעת הגשה: לנו היה מאוד טעים עם גבינת פקורינו מגוררת מלמעלה.


לחמניות או לא להיות

אני מודעת לרתיעה שיש לאדם הממוצע מאפיה עם שמרים. גם אני חששתי פעם, אבל לא עוד! די לקונספירציה!
חברים, האמת צריכה להאמר: הזמן נטו שנדרש להכין את הלחמניות של היום שווה בערך לזמן שיקח לכם להתלבש ולרדת למכולת.
ואם אנחנו כבר בשוונג עם ניפוץ מיתוסים: לא צריך מכשור חשמלי ללישה, זה הרבה יותר קל וכיף מלרדד, למשל. ובמתכון סבלני, מותר לשנות והשמיים לא יפלו. בכלל, אני תמיד מעדיפה מתכונים לאפיה של אנשים "בשלנים" באופיים, היות שהם נוטים להיות יותר גמישים ופחות דורשי ריכוז. טיפים בסוף.

כמה מילים על עבודה עם בצק שמרים
לא אוהבים ללוש הרבה? תשתמשו בקמח לחם, שעשיר בגלוטן, וזה בהחלט יקצר את זמן הלישה. ניתן לקנות גלוטן בחנויות המתמחות.
בצק שמתנגד ללישה- תנו לו לנוח בצד חצי שעה, ותראו איך הוא נעשה סימפטי פתאום.
יבש לכם מדי? לא מתאחד? מים מוסיפים כף-כף. שלא יהפך לדביק.
אם אתם ממהרים, חממו את התנור שלכם קלות, כבו, והכנסו לשם את הבצק. זמן התפיחה יתקצר פלאים.

המתכון ללחמניות הוא מתכון בסיס מאוד סבלני, מה שאומר שאחרי שקצת התנסתם, אתם מוזמנים לשחק איתו כאוות נפשכם (טיפים)
מתקבלות לחמניות עם קרום, רכות ואוורריות מבפנים, וקצת מתקתקות. הולכות מעולה עם תבשיל הקישואים החביב עלי (מתכון יבוא).

לחמניות אווריריות (כ10 לחמניות בינוניות)
מה צריך?
חצי קילו קמח (3.5 כוסות)
חצי חבילת שמרים יבשים (חצי כף, 6 גר)
שלושת רבעי כוס מים חמימים
רבע כוס שמן קנולה
כפית מלח
ביצה
1.5 כפות סוכר
ביצה טרופה עם כפית מים להברשה

מה עושים?
בכוס ממיסים את השמרים במים החמימים (לא חובה, אבל אני אוהבת לראות שהשמרים שלי חיים ושמחים). בקערה, שמים קמח, ואת מי השמרים, ומערבבים היטב. מוסיפים שמן, מלח, ביצה וסוכר ומערבבים שוב. מתחילים ללוש עד שהבצק הופך לגוש אחיד ומכאן ממשיכים עוד 8 דקות לפחות, אפשר יותר. היות שכל קמח שונה מעט, יתכן שיהיה צורך בעוד קצת מים.
מנחים בקערה, מכסים (אני משתמשת בניילון נצמד) ומניחים בצד לתפיחה, למשהו כמו שעה וחצי או עד להכפלת הנפח.
בזמן הזה חובה לעשות משהו כיף אחרת הבצק לא יתפח 🙂
תולשים חתיכות שוות (בערך) מהבצק, ויוצרים מהם את הצורה המועדפת. אין צורך להיזהר לא להוציא את האוויר, היות שעכשיו נסדר את הלחמניות על תבנית מרופדת בנייר אפיה במרחק זו מזו, נכסה, וניתן להן לתפוח שוב, כשעה.
בזמן שנחמם תנור ל190 מעלות אפשר למרוח את הלחמניות בביצה הטרופה עם כפית מים, לברק יפה. אפשר לפזר כל מה שאוהבים מלמעלה.
אופים עד שמשחים קלות, כ15- 20 דקות.
הלחמניות הכי טעימות ביום האפיה אך שורדות לא רע חימום מחדש.

טיפים!
נסו להחליף חצי מהמים בבירה לבנה. זה מוסיף.
הלחמניות האלו אוהבות תוספת גבינה מעניינת אחרי שלב הערבוב הראשון: קשקבל, פקורינו, פרמזן. משהו כמו 70 גר. רק שימו לב לחפחית חצי כפית מלח מהמקור.
אפשר להוסיף קצת פלפל, משהו כמו רבע כפית, אם אתם אוהבים.
יצא לי להחליף בלחמניות כ100 גר מהקמח בסובין שיבולת שועל. יצא טעים, מעט יותר כבד ומשביע. תזכרו שצריך עוד קצת מים ועוד קצת זמן לישה.


חצילים נגד מדים

אצלי הכל בסדר. באמת. כלומר, מעבר הדירה לא הולך כמתוכנן, ואני אצטרך ללבוש מדים בשבועיים הקרובים (פיכס), אבל באמת שהכל בסדר.

למה? כי הכל עוד יסתדר עם הדירה, ולשם שינוי המדים לא בגודל של ממותה, והכנתי חצילים מטוגנים ברוטב עגבניות. אפילו בסדר גמור 🙂

את החצילים האלו אמא שלי הייתה מכינה, והיא תמיד נאלצה לטגן כמות כפולה כי אני ואחותי היינו מחסלות חצי לפני שהם בכלל היו מגיעים לרוטב. טקטיקה חכמה, ללא ספק.

מאוד פשוטים, לא דיאטטיים, אבל עם טעם בייתי למהדרין. הפעם, אני מטגנת את החצילים. כוחו של הרגל… מי שאופה, במקום לטבול בבלילה הייתי מורחת שמן בנדיבות לפני.

חצילים מופלאים (ל4 אנשים. תיאורטית)

מה צריך?

2 חצילים גדולים וטריים

קצת מלח

לבלילה:

ביצה

4 כפות מים

6 כפות קמח

שמן לטיגון

לרוטב העגבניות:

5 שיני שום מעוכות

2 עגבניות גדולות קצוצות

קופסא גדולה אחת של רסק עגבניות

מים בכמות שווה לרסק העגבניות

פפריקה (ככפית)

אורגנו (אופציונאלי)

מלח פלפל

מה עושים?

חותכים את החציל לפרוסות עבות, משהו כמו ס"מ וחצי. זורים מעט (!) מלח מ2 הצדדים ומניחים לרבע שעה בצד.

בינתיים מערבבים בקערה ביצה, קמח ומים. הסמיכות שתתקבל היא קצת יותר דלילה מבלילת פנקייק.

מחממים במחבת שמן בנדיבות, ובינתיים שוטפים את פרוסות החציל (שלא יצא מלוח מדי), וטובלים את פרוסות החציל בבלילה. מטגנים דקה-שתיים מכל צד, עד שמשחים, ומוציאים לכלי עם נייר סופג (כדאי).

משתדלים לא לחסל את החציל בשלב הזה…

בסיר, מבשלים עד שהעגבניות מתפרקות לגמרי את כל מרכיבי הרוטב. טועמים ומתקנים תיבול. הוא צריך להיות סמיך קצת פחות מרוטב לפסטה.

מניחים בסיר את פרוסות החציל, כך שכולן יכוסו ברוטב, מנמיכים לאש קטנה, ומכסים. נותנים לזה לפחות 10 דקות להתבשל, רצוי יותר.

עכשיו הכל בסדר!


ביצי חופש

תקציר הפרקים הקודמים: רונלי יושבת בבית ובוכה על מר גורלה במשך 5.5 חודשים, חורשת ודי אומללה באופן כללי. רונלי מסיימת את המבחנים. רונלי כוססת ציפורניים עד שמגיעות התוצאות. רונלי מפסיקה לכסוס ציפורניים ומתחילה לצווח באושר (לשכנים שלום, בשכונה שלי צריך יותר מכמה צווחות בכדי להרשים מישהו)
וכאן, רונלי מפסיקה לדבר על עצמה בגוף שלישי 🙂
האמת, אני נורא נהנית מזה ששוב יש לי חיים ואפשר לצאת מהבית, וגם חזרתי לעבוד ולתחזק את כישורי החברתיים החלודים, ככה שהרבה זמן לבשל אין לי. במיוחד שהודות לצה"ל ולאנשי מדור עתודה (שיהיו בריאים) יש לי זמן מוגבל ביותר להנות מהקונספט של חופש.
חשבתי להפסיק עם הבלוג, היות שהוא נועד במקור לתקופת המבחנים, אבל חברה אמרה לי לא, אז לא. אני ממושמעת.

מה כן? היום יש שלושה (כןכן) מיני- מתכונים, ששניים מהם הם יותר הצעות הגשה, אם תרצו. בעצם, מדובר בארוחה ונישנושים זריזים טעימים ובריאים, שמתאימים במיוחד למי שעכשיו חזר מחדר כושר, כולו במצב רוח בריא וספורטיבי, ותוהה מה כדאי לאכול, ויקח 5 דקות להכין.
אז הנה:

"שקשוקה" ירוקה וגמישה (ל2 רעבים חסונים)
מה צריך? (שחקו כאוות נפשכם)
כף שמן
בצל קצוץ
4 שיני שום קצוצות
פלפל ירוק קצוץ קטן
חופן נדיב של פטרוזיליה קצוצה
חבילת מנגולד (רק החלק הירוק) קצוצה
חצי חבילת פיטריות טריות קצוצות
150 גר' גבינת ריקוטה
50 גר גבינת פרומעז,או כל גבינת עיזים קשה אחרת
מלח פלפל
2 ביצים

מה עושים?
כמו כל הדברים הטובים, המתכון מתחיל בחימום שמן והזהבת בצל (טוב, אולי חוץ מעוגת גבינה). מוסיפים את השום ונותנים עוד דקה. מוסיפים את הפלפל והפטרוזיליה, וגם שלוק מים. כשהמים התאדו, מוסיפים פטרוזיליה, מנגולד ופיטריות. כשהמנגולד מתרכך, מוסיפים את הריקוטה, מפוררת, וחתיכות פרומעז. נכון, הריקוטה לא מצטלמת טוב, אבל היא טעימה ומאוד בריאה. מתבלים במלחפלפל. כשסיימתם לערבב היטב ולשטח את הבלאגן במחבת, זה הזמן לשבור 2 ביצים מעל ולהנמיך לאש קטנה. כדי לזרז את התהליך אפשר לכסות את כל הסיפור במכסה של סיר גדול, והביצים יתבשלו מהאדים. אם אתם מאוהבי החלמון הנוזלי, צריך לשים לב שלא יתפספס ויתבשל עד הסוף.
להגיש עם פרוסת לחם טרי ולהרגיש בריאים ומאושרים 🙂

ומה לקינוח? 2 אופציות:

או תותים בבלסמי (לאדם אחד, תכפילו חופשי)
מה צריך?
4 תותים גדולים וחתיכים
כפית סוכר דמררה
כפית חומץ בלסמי
וזהו.
מה עושים?

חותכים את התותים לצורה המועדפת עליכם, מוסיפים חומץ בלסמי וסוכר. אפשר להוסיף עלי נענע וכו', אבל ממש לא צריך. יאם!

או ממרח טחינה מתוק (לאדם אחד, כאמור, תכפילו בכיף)
מה צריך?
כף טחינה גולמית (רצוי משומשום מלא)
כפית דבש/סילאן
2 כפיות מים
מה עושים?
מערבבים. מתוחכם, נכון? בעיקרון, אפשר לאכול את זה על לחם אבל… למה? 🙂


בוריטו, הגירסא המקוצרת

כן כן, אני יודעת, צריך ללמוד, אם כבר אני לא מרוכזת לפחות שיצא מזה משהו שימושי:
מתכון לארוחה "מקסיקנית" (יותר מקסיקו-פולנית אבל שיהיה), קלילה, צמחונית, ומעולה לאירוח, כי מאוד קל להכין בכמות וגם מאוד נח לאכול.
אני ממש לא מבינה גדולה באוכל מקסיקני- אולי יום אחד אהיה שם ואדע קצת יותר. בינתיים- אני לא סגורה איך מבדילים בין בוריטו לטאקו, ומה ההגדרה של קסדייה, אבל טעים אני מבינה. וזה, טעים מאוד!
אפשר להכין צ'ילי משעועית, אבל לא התחשק לי להשרות שעועית מראש, אז הפעם נעשה את זה פשוט:(בסוף הסבר איך הופכים את זה לקסדייה)

זה מה שקורה כשמחפשים תמונות של בוריטו בגוגל.

נקרא לזה בוריטו צימחוני וזריז (ל3 אנשים)
מה צריך?
חבילת טורטיות מוכנות (אתם מוזמנים להכין לבד, לי יש גבולות 🙂 )
למלית הפלפלים:
2 כפות שמן
2 בצלים קצוצים
3 שיני שום כתושות
4 פלפלים ירוקים קצוצים
חופן כוסברה קצוצה
מלח
פלפל שחור
הרבה כמון
טבסקו (אפשר פלפל חריף במקום)
גוואקמולי:
אבוקדו בשל
עגבניה
חצי בצל
מיץ מחצי לימון
פלפל צהוב
חופן כוסברה (לא חובה)
מלח
פלפל שחור
טבסקו (אפשר צ'ילי במקום)

מה עושים?

למלית הפלפלים:
במחבת מחממים שמן, מטגנים את הבצל עד לשקיפות, מוסיפים פלפלים ושום, כוסברה, מלח, פלפל, כמון וטבסקו לפי הטעם, ונותנים לכל הסיפור להתבשל עד שנשאר מינימום נוזלים.
לגוואקמולי: את כל המרכיבים קוצצים ומערבבים- ביד או במעבד מזון. רמת החריפות לשיקולכם.
הרכבה: מחממים את הטורטיה במחבת יבשה כמה שניות, מניחים על צלחת. באמצע עורמים קצת מלית פלפלים וקצת גוואקמולי, ואני אוהבת גם שמנת חמוצה.
מקפלים את החלק התחתון, מעליו את הימני ואז את השמאלי. אם לא מילאתם יותר מדי, כמוני, זה אמור אפילו להראות טוב…

ואיך הופכים את זה לקסדייה?
צריך גם גבינה צהובה מגוררת, אני מעדיפה צ'דר.
מחממים את הטורטיה על מחבת, עליה מפזרים קצת גבינה, מעל זה מלית פלפלים, ומעל עוד קצת גבינה, וטורטיה שניה. הרעיון כאן בעצם זה לחבר בין 2 הצדדים ולאפשר להפוך את הטורטיה לצד השני. כשהגבינה נמסה, הופכים, נותנים עוד כמה שניות, ומוציאים לצלחת הגשה. חותכים- אפשר עם גלגלת פיצה ל8, ואת זה מגישים עם קערות של מטבלים: שמנת חמוצה, גוואקמולי, ואפשר גם סלסת עגבניות, לשיקולכם.

אפילו קרניבורים יאשרו שזו ארוחה אמיתית!


קציצות עדשים כתומות קטלניות

הפעם, מדובר במתכון קטלני. עובדה- הוא הרג לי את התנור…
טוב, אולי זה לא אשמת הקציצות, אבל אין לי מישהו אחר להאשים 🙂

טוב, מהתחלה: רציתי משהו שונה, מעניין, מזין ולא יותר מדי צורך זמן. יום לפני ההכנה, ראיתי בפריזר אצל חברה את הקציצות המוכנות האלה, של טבעול, ושאלתי אותה איך הם. היא אמרה ש, כמה מפתיע, לא משהו. אז החלטתי להכין בבית.
תוך כדי שהקציצות היו בתנור, פתאום אני והבנזוג מריחים עשן… אם לקצר את הסיפור, הלהבות כובו, ואנחנו נטולי תנור 😦
-דקת דומיה לזכר תנורי הזקן והאהוב-
בסופו של דבר הוא טיגן את הקציצות, שיצאו מאוד מאוד טעימות, אבל לכם אני עדיין ממליצה לאפות.

הקציצות ותנורי, קצת לפני

קציצות עדשים אדומות מדליקות (כ20 קציצות שמנמנות)
מה צריך?
2 כוסות עדשים כתומות
בצל גדול קצוץ
חופן כוסברה/פטרוזיליה קצוצה
פירורים מ3 פרוסות לחם
ביצה
5 שיני שום מעוכות
מלח
פלפל שחור
כמון
כורכום (לא חובה, עניין של טעם)
פפריקה מתוקה (כנ"ל)
צ'ילי (אני השתמשתי בקוביה קפואה של דורות, אתם מוזמנים להשתמש בדבר האמיתי)
2 כפות שמן

מה עושים?

שוטפים היטב היטב את העדשים. אפשר להשרות אותן, לא חובה. מבשלים בסיר עם מים כ10 דקות (עד שמתרככות אבל לא לגמרי). מסננים.
מערבבים את כל המרכיבים בקערה גדולה (למעט השמן). מטגנים במחבת קציצונת ומתקנים תיבול בהתאם.
יוצרים קציצות בידיים (חשוב למעוך כל קציצה טוב, אחרת הן נוטות להתפרק). אפשר לטגן אבל עדיף לאפות:
מסדרים בתבנית מכוסה בנייר אפיה. מורחים במברשת מעט שמן על כל קציצה.
אופים ב180 מעלות, אני מנחשת שכ 40 דקות אבל לא יצא לי להגיע לזה 🙂

מגישים עם יוגורט ומשתדלים לא לחסל את כל הכמות לבד.

אני מתגעגעת לתנורי!!!


עוגיות שפנים קינמון

איך אני יודעת שהחורף פה? אמנם לא קר, אפילו חמים, אבל אי אפשר להתווכח עם עובדות- הבנזוג חולה, משתעל, ואומלל באופן כללי.
אם היה חורף אמיתי, הייתי מכינה לו מרק חם וכבד שקוטל חיידקים ממרחק. אבל בינתיים, הכנתי עוגיות.
עוגיות פריכות וכיפיות, שלוקח 5 דקות להכין ומלכלכות רק כף, קערה, וכוס מידה.
האמת? לא תיכננתי, במקרה יצאו לי בכלל לא משמינות (כ50 קלוריות לשפן), ועוד על בסיס שמן! שווה.

עוגיות שפנים קינמון
(כ20 עוגיות)
מה צריך?
כוס קמח (אפשר מלא)
רבע כוס סוכר דמררה
חמישית כוס שמן
כפית גדושה קינמון
כפית תמצית וניל
קורט אגוז מוסקט
קורט אבקת אפיה

מה עושים?
מערבבים בקערה את כל המרכיבים, ואז לשים דקה או שתיים עד שמתקבל בצק.
כאן, אפשר ללכת על האופציה המקוצרת: לייצר ביד כדורים/נקניקים דקים ולהעביר לתבנית האפיה.
ואפשר גם: לרדד לעובי הרצוי, ולקרוץ צורות בקורצן החביב עליכם. אני הכנתי שפנים, ועל חצי מהם פיזרתי סוכר לבן ועל החצי השני סוכר דמררה ועוד קצת קינמון.
אופים בתבנית מרופדת בנייר אפיה כ15 דקות ב180 מעלות.

ועכשיו יש לנו דילמה אתית: לאכול את השפנים או ללטף אותם???


איזו הקלה! (ועוגת בננה)


עדיין לא עיכלתי, אבל אתמול היה המבחן האחרון שלי ברפואה פנימית. עכשיו רק צריך לחכות לתוצאות…ולהתפלל.

התכוננתי לזה 3 חודשים, אפשר בכלל לדמיין את הלחץ?! בכל מקרה, כדי לשכנע אתכם להחזיק לי אצבעות, אני מפרסמת את המתכון הסודי לעוגת בננה-בריאות. את העוגה הזו הכנתי באחד הימים האחרונים לפני המבחן, כשהרגשתי מאוד אומללה, והיו לי בדיוק 5 דקות לשחק במטבח.
התוצאה הייתה ממש מפתיעה: טעם מורכב, עדין, שרק משתבח לאחר כמה שעות במקרר (אחכ היא כבר הייתה ז"ל). והיא בכיף יכולה להיחשב כעוגת בריאות! הא!

עוגת בננה-דבש-צימוקים (תבנית אינגליש קייק אחת)
מה צריך?
2 בננות גדולות (ככל שהן יותר בשלות, יותר טוב)
חצי כוס קמח רגיל
חצי כוס קמח מלא
ביצה
חצי כוס דבש
חמישית כוס שמן (כ50 מ"ל)
כפית קינמון
רבע כפית אגוז מוסקט
כפית וניל
חצי כפית אבקת אפיה
חצי כוס צימוקים כהים

מה עושים?
מועכים את הבננות בקערה. מוסיפים את הביצה, הדבש, השמן, והתבלינים ומערבבים היטב. מוסיפים את הקמח, אבקת האפיה והצימוקים, ומערבבים רק עד שהקמח נטמע.
אופים ב180 מעלות כ 40 דקות.

פורסים חתיכה, ומתחילים להחזיק לי אצבעות!


פיש אנד צ'יפס. בלי הצ'יפס.

לרוב בני האדם השפויים דג מטוגן בבלילת בירה יזכיר את הטיול האחרון ללונדון. אצלי, זו סבתא.

סבתא?! כן כן,סבתא. בתור ילדה לא הייתי אכלנית מצויינת, וסבתא שלי ראתה בלהשמין אותי מטרה המקדשת את האמצעים. אני לא אתפלא אם אגלה שגם בבלילה שלה הייתה בירה, העיקר שהילדה תאכל…

מבחינתי בקלה מטוגנת זה מאכל של ילדות, ידוע שבאוכל של ילדות אין קלוריות… אני ממליצה לכם לשכוח מהדיאטה בזמן שאתם מכינים את הדג הזה, ופשוט להכין איתו סלט צבעוני וגדול במקום הצ'יפס.

איזה דג? אני הולכת על המסורתי, בקלה (מרלוזה). אתם מוזמנים להתפרע.

דג מטוגן בבלילת בירה (ל3 אנשים מורעבים)

מה צריך?
6 דגי בקלה (אני מאשרת להשתמש בקפוא, אבל רק בלית ברירה)
לבלילה:
כוס בירה לבנה (איזה נחמדה אני, השארתי לכם משהו לשתות בבקבוק 🙂 )
כוס קמח
רבע כוס קורנפלור
חצי כפית אבקת אפיה
2 ביצים
כפית מלח (אפשר יותר)
כפית פלפל שחור (אפשר יותר)
כפית אבקת שום (אפשר להחליף בשן שום כתושה)
כוס שמן לטיגון (קנולה מומלץ)

מה עושים?

מערבבים את כל חומרי הבלילה. היא צריכה להיות בערך בסמיכות של בלילת פנקייק.

חותכים את הדג לפיסות בגודל הרצוי. מחממים במחבת את השמן. חשוב שיהיה חם מאוד כדי שפחות שמן יספג בדג, אבל לא להגזים, שלא ישרף.

טובלים את פיסות הדג בבלילה, ומעבירים אותן (בזהירות!) לשמן. כשמזהיב, וזה קורה במהירות, הופכים לצד השני. עוד דקה שתיים, ומוכן. רצוי לא לטגן יותר מ3 חתיכות בו זמנית, כי טמפרטורת השמן יורדת.

מגישים מיד, עם קטשופ, חרדל ומיונז. יאם!


שבלולים (של פילאס) אחרי הגשם

שבלול גור שבלול בוגר

איזה כיף! סימנים של חורף! כמה התגעגעתי… גם אם אתם חובבי שמש, תודו שגם לכם מתחשק לשיר שיר בגשם.
ובכלל, אין על ה"חורף" הישראלי. קריר ונעים, מצב הרוח הכללי רגוע יותר, ופתאום יש זמן וחשק לכל מיני דברים ששכחנו מהם בקיץ.

אתמול ניצלנו את מזג האוויר המקסים והאויר הנקי לטיול קצר בסביבות נס הרים. (כן, אני מודעת לזה שיחסית לבחורה שאמורה לא לצאת מהבית וללמוד אני יוצאת המון. שקט).
וכמובן שחזרנו עם שקית גבינות עיזים מחוות יערן (מומלץ! הגבינות לא יקרות במיוחד ובעלי הבית נחמדים), כי אי אפשר לחזור בלי איזו מזכרת.
בכלל, שמתם לב כמה נפוצים פתאום נעשו חוות/יקבים/מקומות קטנים ומתוקים כאלה? האם זה סימן שהחיים פה הופכים לנורמלים, ושעוד מעט גם יהיה שלום? לא… הגזמתי 🙂

בכל מקרה, עכשיו יש בבית מגוון של גבינות עיזים טעימות שפשוט חובה לנצל. ולי, מתחשק פינוק חמים כמו… שבלולי פילאס במילוי גבינות וזיתים! (מה יש? רק שוקו חם הולך עם חורף?)
איזה כיף זה בורקסים הום-מייד: יחס הגבינה-בצק משתפר פלאים, החומרים הרבה יותר מעודנים, והבית מריח כמו מאפיה.
ומה עושים אם בן הזוג לא אוהב גבינות במיוחד? אה, גם לזה יש פיתרון, מלית תפוחי אדמה משודרגת!

הערה קטנה: הפעם התעצלתי, והלכתי על בצק קנוי מופשר. אני יודעת, קנוי זה הרוע. אבל תסלחו לי רק הפעם, טוב? אם לא תצחקו עלי אני אחלוק איתכם את הבצק המעולה שלי לכיסונים בהזדמנות…

השבלולים משתזפים


מה צריך?
1 חבילת בצק פילאס (השתמשתי בשל מעדנות-מתקבלים 9 בורקסים מכובדים או 6 ענקיים).
ביצה טרופה להברשה
כף שומשום/פרג (אופציונאלי)

אם רוצים מלית גבינה (הכמות לכל החבילה, ניתן לחלק ל2 ולעשות חצי גבינה וחצי תפוחי אדמה)-
1 ביצה
6 כפות גבינה לבנה
150 גר' גבינת פטה עיזים
150 גר' גבינה בולגרית/קשקבל/מה שבא לכם (זה הקטע הנחמד פה! בלתי אפשרי לפשל, כל עוד בחרתם בגבינה שטעים לכם לאכול כמו שהיא. אני שמתי קצת מכל דבר)
מעט פלפל שחור
טבעות מכ10 זיתים

אפשר גם מלית תפוחי אדמה משודרגת: (כאמור, הכמות לכל החבילה)
2 תפוחי אדמה גדולים
בצל גדול
חבילת פיטריות שמפיניון טריות
כף שמן
מלח
פלפל שחור

מה עושים?
לא לשכוח להוציא את הבצק מהמקפיא כמה שעות קודם!

מלית גבינה
מערבבים את כל החומרים היטב עד שאין גושים בולטים. קופצים לשלב המילוי.

מלית תפוחי אדמה
מבשלים את תפוחי האדמה במים עד שהם מתרככים.מועכים לפירה.
קוצצים את הבצל והפיטריות. מטגנים במעט שמן את הבצל, ולקראת סיום הטיגון מוסיפים את הפיטריות. מוכן כשכבר אין נוזלים בקרקעית המחבת. מערבבים עם הפירה, מתבלים במלח ופלפל.

שלב המילוי
פותחים כ 30 סמ' מהבצק המופשר והמגולגל. חותכים. מחלקים ל3 מלבנים ארוכים. מניחים פס של מלית לאורך אחת הצלעות הארוכות של המלבן. מגלגלים. מגלגלים שוב את הנחש שהתקבל לשבלול (ממש גן חיות). חוזרים על הפעולה.
מניחים את השבלולים שהתקבלו בתבנית המרופדת בנייר אפיה, מברישים בביצה טרופה ומפזרים מעט שומשום.
אופיםב180 מעלות 30-40 דקות עד להזהבה.

בתיאבון וחורף שמח לכולם!

ברל'ה

(הפעם אין חישוב קלוריות. למה לכם, סתם יעיק על המצפון וממש לא ימנע מכם לאכול עוד אחד)


%d בלוגרים אהבו את זה: