קטגוריה: Uncategorized

חצילים נגד מדים

אצלי הכל בסדר. באמת. כלומר, מעבר הדירה לא הולך כמתוכנן, ואני אצטרך ללבוש מדים בשבועיים הקרובים (פיכס), אבל באמת שהכל בסדר.

למה? כי הכל עוד יסתדר עם הדירה, ולשם שינוי המדים לא בגודל של ממותה, והכנתי חצילים מטוגנים ברוטב עגבניות. אפילו בסדר גמור 🙂

את החצילים האלו אמא שלי הייתה מכינה, והיא תמיד נאלצה לטגן כמות כפולה כי אני ואחותי היינו מחסלות חצי לפני שהם בכלל היו מגיעים לרוטב. טקטיקה חכמה, ללא ספק.

מאוד פשוטים, לא דיאטטיים, אבל עם טעם בייתי למהדרין. הפעם, אני מטגנת את החצילים. כוחו של הרגל… מי שאופה, במקום לטבול בבלילה הייתי מורחת שמן בנדיבות לפני.

חצילים מופלאים (ל4 אנשים. תיאורטית)

מה צריך?

2 חצילים גדולים וטריים

קצת מלח

לבלילה:

ביצה

4 כפות מים

6 כפות קמח

שמן לטיגון

לרוטב העגבניות:

5 שיני שום מעוכות

2 עגבניות גדולות קצוצות

קופסא גדולה אחת של רסק עגבניות

מים בכמות שווה לרסק העגבניות

פפריקה (ככפית)

אורגנו (אופציונאלי)

מלח פלפל

מה עושים?

חותכים את החציל לפרוסות עבות, משהו כמו ס"מ וחצי. זורים מעט (!) מלח מ2 הצדדים ומניחים לרבע שעה בצד.

בינתיים מערבבים בקערה ביצה, קמח ומים. הסמיכות שתתקבל היא קצת יותר דלילה מבלילת פנקייק.

מחממים במחבת שמן בנדיבות, ובינתיים שוטפים את פרוסות החציל (שלא יצא מלוח מדי), וטובלים את פרוסות החציל בבלילה. מטגנים דקה-שתיים מכל צד, עד שמשחים, ומוציאים לכלי עם נייר סופג (כדאי).

משתדלים לא לחסל את החציל בשלב הזה…

בסיר, מבשלים עד שהעגבניות מתפרקות לגמרי את כל מרכיבי הרוטב. טועמים ומתקנים תיבול. הוא צריך להיות סמיך קצת פחות מרוטב לפסטה.

מניחים בסיר את פרוסות החציל, כך שכולן יכוסו ברוטב, מנמיכים לאש קטנה, ומכסים. נותנים לזה לפחות 10 דקות להתבשל, רצוי יותר.

עכשיו הכל בסדר!


הפלגיאט שלי (עוגיות אגוזי לוז)

בטח יצא לכם לשמוע על כל מיני שירים/ספרים מוכרים שפחות או יותר הועתקו ממקור אחר?
אף פעם לא האמנתי שיתכן והכותב אומר את האמת והוא פשוט קלט את הקטע בחצי אוזן וממש לא תכננן להעתיק.
כלומר, עד שהכנתי את העוגיות האלה.
זה היה לפני שנתיים, והיה לי קרייבינג לא ברור, וכשסיימתי לאפות גיליתי שבלי להתכוון אפיתי בדיוק (אבל בדיוק) את העוגיות שהבנזוג הביא כמה חודשים קודם, ולא יכולנו להפסיק לאכול.
פלגיאט או לא, הן טעימות. ונימוחות. ויש להן ריח נפלא של אגוזי לוז.
הבעיה היחידה היא שקשה להפסיק לאכול אותן! (והן ממש לא דיאטטיות)
מאוד קלות להכנה, ויש טיפים בסוף, למעוניינים.

עוגיות חמאה ואגוזי לוז מושלגות (כ30 עוגיות בינוניות)
מה צריך?
100 גר' אגוזי לוז קלויים
200 גר' קמח (כוס וחצי)
3 כפות סוכר
150 גר חמאה
2 כפיות תמצית וניל
לציפוי: אבקת סוכר, בערך 200 גר.
מה עושים?
טוחנים את אגוזי הלוז, אבל לא לאבקה. אנחנו רוצים קצת חתיכות, זה טעים. (ונכון הריח מעולה?)
בקערת המיקסר מקציפים חמאה רכה וסוכר דקה שתיים (נטולי מקסר? ראו טיפים!) ואז מוסיפים לאט את הקמח (אחרת המטבח שלכם יראה מושלג). מוסיפים את אגוזי הלוז והוניל, וכשהתערובת אחידה מוציאים לקערה/משטח עבודה ולשים עד שמקבלים בצק אחיד. אם לא הולך- אפשר להוסיף שלוק מים. הרעיון בלישה הוא למנוע מהעוגיות להתפרק, אבל עדיין לשמור על פריכות, אז לא להגזים.
יוצרים עוגיות (ראו טיפים…) , מסדרים בתבנית מכוסה בנייר אפיה ואופים בחום של 165 מעלות 20-30 דקות, בתלות בגודל.
כשמוכן, מוציאים, נותנים כמה דקות עד שפושר, ומגלגלים באבקת סוכר.
נום נום!

טיפים!
קורט מלח אני לא הוספתי, וזה לא הזיק, למרות שמקובל. אתם יכולים כמובן.
אפיה הרעיון הוא לייבש את העוגיות, אבל לא לגרום להן להשחים היות ואגוזים חרוכים זה לא טעים. תהיו סבלנים ואל תאפו בחום גבוה מדי. קחו עוגיה אחת לקראת הסוף, תהפכו אותה, תראו שהיא קיבלה קצת צבע מלמטה ואז תשברו אותה ותראו שהיא מוכנה מבפנים.
צורות- עשיתי ניסוי קטן- חצי כמות גילגלתי לנקניק והקפאתי, ומהחצי השני יצרתי כדורים ואפיתי מיד. כשנהקניק התקשה, הוצאתי אותו מהפריזר וחתכתי לעיגולים, ואפיתי בעודו קר. רשמית אני יכולה לומר: זה פשוט לא משנה! לאפות קר זה חשוב כשהבצק לא נוח והמתכון בעייתי, לא כאן. לכו על הצורה שאתם אוהבים.
מיקסר? אין לי אחד כזה. יום אחד יהיה לי, ויהיה לו צבע מגניב, ואני אקשט אותו במדבקות ויניל, ואתן לו שם, אבל עד אז: פשוט שמתי במיני-בלנדר שלי, והכל טוב. ואם החמאה רכה, אז אפשר גם ידנית. וחמאה מתרככת נהדר בפולסים במיקרו 🙂
אבקת סוכר– אם אתם רוצים עוגיות מושלגות ויפיופות באמת (חבל שלא צילמתי), תנו להם עוד סיבוב אחרי שעה באבקת סוכר.
קלוריות– העוגיות משמינות, אין איך להתחמק מזה. אני, חכמה שכמותי, פשוט שלחתי קופסא גדולה מהן לעבודה של הבנזוג. הא!


מסקנות מוקדמות מהשריפה

דיברו וידברו עוד הרבה על מי אשם בשריפה. זה חשוב, אבל אני רוצה להזכיר משהו אחר:

כל פעם מחדש אנחנו מופתעים לגלות כמה אנחנו קטנים, כמה חסרי אונים.

מתכננים, מתכננים, ובסוף מה? האדם מתכנן והאלוקים צוחק.
מישהו זורק גפרור במקום הלא נכון, לא שם לב, וזהו. (אני עדיין מקווה שמדובר בטעות)

הנה הזדמנות מצויינת להתאפס, לקלוט שממש לא הכל בידיים שלנו, ומי יודע אם נהיה פה מחר. תחבקו את האנשים שקרובים אליכם, תגידו להם שאתם אוהבים אותם.
נצלו את הזמן שיש לכם לטוב, אל תתפסו לקטנות.

חוץ מזה, אני לא יכולה להתאפק ולא להעיר: אתם ראיתם את הטוקבקים בוואינט?! 40 איש נשרפו למוות, אסון בקנה מידה ארצי, והם- עסוקים בלקלל זה את אימו של זה. ולחשוב שאלה עוד הטוקבקים שעוברים סינון… גועל נפש.

חשבתי לפרסם מתכון חדש, להמליץ על אפליקציית אייפון חמודה, אבל איך אפשר היום.
תנחומי למשפחות ההרוגים, ואיחולי החלמה לפצועים.
וכמובן- המון תודה לכבאים האמיצים! הגיע הזמן שנדע להעריך את האנשים שבאמת תורמים לחברה.


איזו הקלה! (ועוגת בננה)


עדיין לא עיכלתי, אבל אתמול היה המבחן האחרון שלי ברפואה פנימית. עכשיו רק צריך לחכות לתוצאות…ולהתפלל.

התכוננתי לזה 3 חודשים, אפשר בכלל לדמיין את הלחץ?! בכל מקרה, כדי לשכנע אתכם להחזיק לי אצבעות, אני מפרסמת את המתכון הסודי לעוגת בננה-בריאות. את העוגה הזו הכנתי באחד הימים האחרונים לפני המבחן, כשהרגשתי מאוד אומללה, והיו לי בדיוק 5 דקות לשחק במטבח.
התוצאה הייתה ממש מפתיעה: טעם מורכב, עדין, שרק משתבח לאחר כמה שעות במקרר (אחכ היא כבר הייתה ז"ל). והיא בכיף יכולה להיחשב כעוגת בריאות! הא!

עוגת בננה-דבש-צימוקים (תבנית אינגליש קייק אחת)
מה צריך?
2 בננות גדולות (ככל שהן יותר בשלות, יותר טוב)
חצי כוס קמח רגיל
חצי כוס קמח מלא
ביצה
חצי כוס דבש
חמישית כוס שמן (כ50 מ"ל)
כפית קינמון
רבע כפית אגוז מוסקט
כפית וניל
חצי כפית אבקת אפיה
חצי כוס צימוקים כהים

מה עושים?
מועכים את הבננות בקערה. מוסיפים את הביצה, הדבש, השמן, והתבלינים ומערבבים היטב. מוסיפים את הקמח, אבקת האפיה והצימוקים, ומערבבים רק עד שהקמח נטמע.
אופים ב180 מעלות כ 40 דקות.

פורסים חתיכה, ומתחילים להחזיק לי אצבעות!


טיפוס קירות אקסטרים

שלום!

ברוכים הבאים. אני רונלי, סטודנטית לרפואה בעיצומה של תקופת הבחינות הידועה לשימצה (חצי שנה של שיכרון חושים).

נמאס לי לטפס על קירות הבית (הוא מתפרק בכל מקרה) אז פתחתי בלוג.

איזה בלוג? בישול+קיטורים+שימושי.


יהיה מעניין! מדהים! מרגש!

כשאסיים ללמוד.


להשתמע.


%d בלוגרים אהבו את זה: