הסוד לדיאטה שמחה, ומרק כרובית

יש לי טריק מעולה לדיאטות, שפשוט עובד, והוא קשור בעקיפין למרק הזה. כמה פשוט, ככה יעיל.
מוכנים? הסוד לדיאטה מוצלחת הוא אף פעם לא להרגיש מקופח.
מזתומרת? במקום להניח מראש שדיאטה זה אומללות, אני עושה הפוך על הפוך.
כשאני רוצה להוריד את הקילואים העודפים שנדבקו אלי, אני מתפנקת: מבשלת לעצמי, קונה גבינות שוות הביתה, אוכלת שוקולד איכותי וכו' וכו'
ככה, אני לא מרגישה אומללה ואין לי שום צורך "לפצות" את עצמי בג'אנק אחרי יומיים של דיאטה.
עוד 2 טיפים, לפני שנעבור למתכון: ידע זה כח. תלמדו קצת על תזונה, ערך קלורי של דברים, ויטמינים, כאלה. זה יאפשר לכם להבין איך אפשר בכיף לאכול הכל ולרדת במשקל.
ואם כבר אנחנו בקטע של ניפוץ מיתוסים: את הספורט עדיף להתחיל רק אחרי שהירידה במשקל החלה. הוא עוזר לשמור על המשקל, אבל מאוד מקשה על הדיאטה עצמה בהתחלה (שוב, בגלל ה"פיצוי").
ולמה המרק של היום קשור? כי זה מרק סמיך, שאין בו טיפה של אומללות ודיאטטיות, ויש בו אפילו שמנת (!), אבל פחות מ200 קלוריות למנה משביעה.
כרובית היא ממש לא כוכבת אצלי במטבח, אבל אחרי שאכלתי אצל חברים כרובית מצויינת, התחשק לי. שווה לנסות!

מרק כרובית סמיך (5 מנות גדולות)
מה צריך?
כרובית אחת מפורקת לפרחים
4 שיני שום כתושות
בצל גדול אחד קצוץ
כף שמן
תפוח אדמה מקולף וחתוך לקוביות
5 כוסות מים
100 מ"ל שמנת
כוס יין לבן
צרור קטן של פטרוזיליה קצוצה
מלח
פלפל שחור
אגוז מוסקט

מה עושים?
לגבי הכרובית: הרבה אנשים אוהבים להשרות את הכרובית במים עם חומץ לפני, כדי לוודא שאין חרקים. אני בעד, רק תקפידו להשרות גם במים נקיים אחכ, אחרת המרק יהיה חמוץ.
בסיר גדול מחממים כף שמן, ובה מטגנים את הבצל עד שמזהיב. מוסיפים את השום והפטרוזיליה ומטגנים עוד דקה שתיים.
מוסיפים כוס יין, ונותנים לה להתאדות קצת.
מוסיפים את פרחי הכרובית וקוביות תפוח האדמה ו5 כוסות המים. מביאים לרתיחה. מחלישים את האש עד לבעבוע, ונותנים לכל הסיפור להתבשל עם עצמו, משהו כמו 40 דקות, עד שהכל רך.
ועכשיו, אם בא לכם, זה זמן מצויין להשתמש בבלנדר מוט ולטחון עד למרקם חלק או חצי חצי.
מוסיפים שמנת, מלח, פלפל ואגוז מוסקט. מוכן. עכשיו תגידו לי שזה לא כיף לעשות דיאטה!


הפלגיאט שלי (עוגיות אגוזי לוז)

בטח יצא לכם לשמוע על כל מיני שירים/ספרים מוכרים שפחות או יותר הועתקו ממקור אחר?
אף פעם לא האמנתי שיתכן והכותב אומר את האמת והוא פשוט קלט את הקטע בחצי אוזן וממש לא תכננן להעתיק.
כלומר, עד שהכנתי את העוגיות האלה.
זה היה לפני שנתיים, והיה לי קרייבינג לא ברור, וכשסיימתי לאפות גיליתי שבלי להתכוון אפיתי בדיוק (אבל בדיוק) את העוגיות שהבנזוג הביא כמה חודשים קודם, ולא יכולנו להפסיק לאכול.
פלגיאט או לא, הן טעימות. ונימוחות. ויש להן ריח נפלא של אגוזי לוז.
הבעיה היחידה היא שקשה להפסיק לאכול אותן! (והן ממש לא דיאטטיות)
מאוד קלות להכנה, ויש טיפים בסוף, למעוניינים.

עוגיות חמאה ואגוזי לוז מושלגות (כ30 עוגיות בינוניות)
מה צריך?
100 גר' אגוזי לוז קלויים
200 גר' קמח (כוס וחצי)
3 כפות סוכר
150 גר חמאה
2 כפיות תמצית וניל
לציפוי: אבקת סוכר, בערך 200 גר.
מה עושים?
טוחנים את אגוזי הלוז, אבל לא לאבקה. אנחנו רוצים קצת חתיכות, זה טעים. (ונכון הריח מעולה?)
בקערת המיקסר מקציפים חמאה רכה וסוכר דקה שתיים (נטולי מקסר? ראו טיפים!) ואז מוסיפים לאט את הקמח (אחרת המטבח שלכם יראה מושלג). מוסיפים את אגוזי הלוז והוניל, וכשהתערובת אחידה מוציאים לקערה/משטח עבודה ולשים עד שמקבלים בצק אחיד. אם לא הולך- אפשר להוסיף שלוק מים. הרעיון בלישה הוא למנוע מהעוגיות להתפרק, אבל עדיין לשמור על פריכות, אז לא להגזים.
יוצרים עוגיות (ראו טיפים…) , מסדרים בתבנית מכוסה בנייר אפיה ואופים בחום של 165 מעלות 20-30 דקות, בתלות בגודל.
כשמוכן, מוציאים, נותנים כמה דקות עד שפושר, ומגלגלים באבקת סוכר.
נום נום!

טיפים!
קורט מלח אני לא הוספתי, וזה לא הזיק, למרות שמקובל. אתם יכולים כמובן.
אפיה הרעיון הוא לייבש את העוגיות, אבל לא לגרום להן להשחים היות ואגוזים חרוכים זה לא טעים. תהיו סבלנים ואל תאפו בחום גבוה מדי. קחו עוגיה אחת לקראת הסוף, תהפכו אותה, תראו שהיא קיבלה קצת צבע מלמטה ואז תשברו אותה ותראו שהיא מוכנה מבפנים.
צורות- עשיתי ניסוי קטן- חצי כמות גילגלתי לנקניק והקפאתי, ומהחצי השני יצרתי כדורים ואפיתי מיד. כשנהקניק התקשה, הוצאתי אותו מהפריזר וחתכתי לעיגולים, ואפיתי בעודו קר. רשמית אני יכולה לומר: זה פשוט לא משנה! לאפות קר זה חשוב כשהבצק לא נוח והמתכון בעייתי, לא כאן. לכו על הצורה שאתם אוהבים.
מיקסר? אין לי אחד כזה. יום אחד יהיה לי, ויהיה לו צבע מגניב, ואני אקשט אותו במדבקות ויניל, ואתן לו שם, אבל עד אז: פשוט שמתי במיני-בלנדר שלי, והכל טוב. ואם החמאה רכה, אז אפשר גם ידנית. וחמאה מתרככת נהדר בפולסים במיקרו 🙂
אבקת סוכר– אם אתם רוצים עוגיות מושלגות ויפיופות באמת (חבל שלא צילמתי), תנו להם עוד סיבוב אחרי שעה באבקת סוכר.
קלוריות– העוגיות משמינות, אין איך להתחמק מזה. אני, חכמה שכמותי, פשוט שלחתי קופסא גדולה מהן לעבודה של הבנזוג. הא!


שמש בקערה (פסטה ברוטב צבעוני)

מצחיק לדבר על דיכאון חורף במדינה שבה 99% מהזמן יש אור, אבל אני לא יכולה להתכחש לכך שכמה מחברי הטובים ביותר סובלים מאוד מהאפור והקריר בחוץ.
אז קודם כל: מה?? למה??? שימו סוודר, קחו מטריה, וצאו לקפץ בין הטיפות! חורף זה כיף!
לא עבד? מתכוני המרקים שצצים מכל עבר רק מדכאים אתכם?
טוב, אין ברירה, נעבור לטיפול בצבע:
לא אני המצאתי את הרעיון שצבעים מסויימים עוזרים לשיפור מצב הרוח (נסו ללבוש חולצה ורודה במקום שחורה, זה עובד)
ומזמן כבר גילו שלשמנת יש כוחות רפואיים (טוב, את זה אני אומרת).


גילוי נאות: את הרעיון לרוטב קיבלתי ממנה שאכלתי ב"קפה קפה", והייתה לא רעה בכלל, אבל שלי הרבה יותר טעים! 🙂
למען האמת, זה הרוטב החביב עלי, אפילו שהוא דורש הכנה מראש ושיש בו זיליון קלוריות.

פסטה ברוטב שמנת ופלפלים קלויים (ל2 אנשים רעבים)
מה צריך?
5 פלפלים חצויים ומנוקים (איזה שילוב שבא לכם של אדום-צהוב-כתום)
כף שמן
5 שיני שום כתושות
חופן גדול של פטרוזיליה קצוצה (אפשר לשחק עם סוג העלים, הוספתי כמה עלי מרווה ויצא מצויין)
200 מ"ל שמנת מתוקה
200 מ"ל יין לבן
מלח
פלפל
(פסטה, לפי ההוראות שעל האריזה)

מה עושים?
על תבנית מכוסה בנייר אפיה (נגד מיץ הפלפל הטעים שיוצא באפיה), קולים את הפלפלים החצויים ב250 מעלות, עד שהם מתכסים בכוויות דרגה 3.
מכניסים את הפלפלים לשקית ניילון וסוגרים. הפלפלים יזיעו, יתקררו, ויהיה מאוד קל לקלף אותם אחכ.
ועכשיו? מקלפים. מפתיע, נכון?
קוצצים את הפלפלים במעבד מזון, אבל לא עד למשחה- חתיכות ציבעוניות זה כיף. (עכשיו יהיה זמן טוב להתחיל את הפסטה)
במחבת, מחממים את השמן, ובו מטגנים לדקה את השום. מוסיפים יין, פטרוזיליה, פלפלים טחונים, מלח ופלפל, ונותנים לכל הסיפור להתבשל כמה דקות.
כשכמעט כל היין התאדה, מוסיפים את השמנת. נותנים לרוטב להתרכז קצת עם עצמו ומתקנים תיבול.


בקערה מערבבים עם הפסטה שהכנתם, מקשטים בעוד קצת פטרוזיליה (פחחח בטח) וזורקים את הפרוזק לפח.


עוגת שוקו-שוקו-בננה

איזה סופשבוע כיף היה לי! אוכל טעים, אנשים טובים, והרבה שעות שינה… כן ירבו כמותו.
ועכשיו, כשאני לפחות חצי רופאה (אם לא 2/3), זה בדיוק הזמן לעוגה פאדג'ית וכיפית וטעימה במיוחד עם כוס חלב חם.
וכרגיל, לא התכוונתי, אבל יצא בריאותי יחסית לעוגה עשירה. אני חייבת להפסיק עם זה 🙂
(בלי חמאה! על בסיס שמן קנולה)

מה עושים? (לתבנית אינגליש קייק ארוכה, או 2 קטנות)
כוס קמח ורבע
2/3 כוס קקאו
2/3 כוס סוכר
50 גר שוקולד קצוץ (או שוקולד צ'יפס, אני השתמשתי במריר)
2 בננות בשלות מעוכות
2 כפיות אבקת אפיה
2 ביצים
קורט מלח
חצי כוס חלב
2 כפיות תמצית וניל
חמישית כוס שמן (50 מ"ל, רצוי קנולה)
מה עושים?
מועכים את הבננות בקערה. עדיף להשאיר קצת גושים, זה מוסיף למרקם.
מוסיפים ביצים, מלח, חלב, וניל, סוכר, שמן וקקאו ומערבבים היטב.
מוסיפים קמח, אבקת אפיה ושוקולד קצוץ ומערבבים במספר תנועות זריזות.
אופים ב170 מעלות, כ50 דקות, עד שנוצר קרום יפה ומבריק והעוגה יציבה.
מי צריך קיץ וארטיק שוקו-בננה כשיש עוגה כזו עם כוס חלב חם?
(ובנוהל, להחזיק לי אצבעות עד שיגיעו תוצאות המבחן)


פחמימות זה האושר: פוקצ'ה זיתים

פוקצ'ה! איזו מילה מקסימה, נכון שרק מלקרוא אותה מרגישים מיד יותר טוב?

למדתי היום עם חברה, ושתינו היינו מורעבות, וזקוקות לאוכל מנחם, אבל עם מינימום זמן לשחק.
אז הכנתי פוקצ'ה, שזה פחמימות חמימות בהזרקה ישר לוריד, במינימום עבודה, אפילו שאני לשה ביד.
אני מתנצלת שאין היום תמונות משלי, אפילו שהיא יצאה יפיופה, פשוט טרפנו אותה מהר מדי… אין על לחמים שהרגע יצאו מהתנור.

ואיך הכנתי מאפה כזה בלי תנור? או-
אני לא יודעת אם הספקתי לציין את זה, אבל יש לי את ההורים הכי מקסימים בעולם.
אבא שלי, ששמע שאני נטולת תנור, מיד הבין את כובד העניין וארגן לי טסטר אובן ותיק (עד שאוכל לקנות תנור ראוי לשמו). ושאף אחד לא יגיד לכם שאי אפשר להכין מאפי שמרים בטוסטר אובן! יצא מ-ע-ו-ל-ה. בלי אבן שמוט ובלי נעליים.
האמת, הרגשתי קצת אשמה להכין משהו עשיר כ"כ בקלוריות  (1400 לכל הכמות) בחג השמן, היות שאני ממש לא מאלה שמצליחים לאכול רק סופגניה אחת ודי, אבל איך אפשר להתאפק?

אוכל איטלקי הוא פשוט להכנה (ולאכילה). אני מצרפת כאן מתכון בסיס, פלוס תוספת הזיתים והרוזמרין מהיום, אבל אתם יכולים לעשות עם זה מה שתרצו- לשים בצל/פיטריות/פלפלים/מה שבא לכם מלמעלה, קצת גבינה, רטבים למיניהם… בקיצור- לשחק.
טוב, לעבודה!
מה צריך? (ל2 אנשים)
חצי שקית שמרים יבשים (כ6 גר)
כוס מים חמימים
1/4 כפית סוכר
2 כוסות קמח לחם (לא הייתי מחליפה לקמח מלא, אבל אם חייבים אז תוסיפו גם קצת מים)
2 כפות שמן + כף
3/4 כפית מלח
1/3 כוס זיתים קצוצים (לא חובה)
רוזמרין יבש (לא חובה)

מה עושים?
ממיסים את השמרים עם הסוכר בכוס המים. בינתיים מערבבים בקערה את המלח והקמח היטב. מוסיפים את מי השמרים ומערבבים היטב. מוסיפים את השמן (פחות כף). (בסוד אני אגלה לכם שגם אם לא תקפידו על הסדר, לא יקרה אסון. תשתדלו רק לא לשים מלח ישר על השמרים המסכנים)
עכשיו, מתחילים ללוש. כשמתקבל בצק, מוסיפים את הזיתים. יתכן שתצטרכו להוסיף מעט קמח אם השתמשתם בזיתים, כי הם תורמים נוזלים. הבצק צריך להיות רק קצת יותר לח מבצק של פיצה. אם צריך להוסיף נוזלים, תוסיפו בזהירות.
לשים עוד כמה דקות (כמה שיש לכם סבלנות, תכלס 3 דקות יספיקו).
משמנים את הקערה, ומחזירים את הבצק להתפחה, מכוסה בניילון נצמד.
אחרי שעה ומשהו/כשהבצק גדל פי 2 ונעשה חתיך,
אפשר לעשות ממנו פוקצ'ה גדולה, או פוקצ'ינות אישיות- בשביל זה בוצעים ממנו חתיכות בגודל אגרוף גדול.
מדליקים את התנור על הכי חם שיש, ושמים בו תבנית שתתחמם.
מרדדים את הבצק לעובי של בערך ס"מ, ועושים בו שקעים עם האצבעות. מזלפים את השמן שנשאר, זורים רוזמרין יבש, או איזה תוספת שמתאימה לכם.
אופים בתבנית החמה עד שמשחים מלמעלה, ומשתדלים לחכות 2 דקות לפני שמתנפלים (אנחנו לא הצלחנו).

עוד 4 ימים מבחן גמר ואני משחקת בבצק… מה יהיה??


מסקנות מוקדמות מהשריפה

דיברו וידברו עוד הרבה על מי אשם בשריפה. זה חשוב, אבל אני רוצה להזכיר משהו אחר:

כל פעם מחדש אנחנו מופתעים לגלות כמה אנחנו קטנים, כמה חסרי אונים.

מתכננים, מתכננים, ובסוף מה? האדם מתכנן והאלוקים צוחק.
מישהו זורק גפרור במקום הלא נכון, לא שם לב, וזהו. (אני עדיין מקווה שמדובר בטעות)

הנה הזדמנות מצויינת להתאפס, לקלוט שממש לא הכל בידיים שלנו, ומי יודע אם נהיה פה מחר. תחבקו את האנשים שקרובים אליכם, תגידו להם שאתם אוהבים אותם.
נצלו את הזמן שיש לכם לטוב, אל תתפסו לקטנות.

חוץ מזה, אני לא יכולה להתאפק ולא להעיר: אתם ראיתם את הטוקבקים בוואינט?! 40 איש נשרפו למוות, אסון בקנה מידה ארצי, והם- עסוקים בלקלל זה את אימו של זה. ולחשוב שאלה עוד הטוקבקים שעוברים סינון… גועל נפש.

חשבתי לפרסם מתכון חדש, להמליץ על אפליקציית אייפון חמודה, אבל איך אפשר היום.
תנחומי למשפחות ההרוגים, ואיחולי החלמה לפצועים.
וכמובן- המון תודה לכבאים האמיצים! הגיע הזמן שנדע להעריך את האנשים שבאמת תורמים לחברה.


קציצות עדשים כתומות קטלניות

הפעם, מדובר במתכון קטלני. עובדה- הוא הרג לי את התנור…
טוב, אולי זה לא אשמת הקציצות, אבל אין לי מישהו אחר להאשים 🙂

טוב, מהתחלה: רציתי משהו שונה, מעניין, מזין ולא יותר מדי צורך זמן. יום לפני ההכנה, ראיתי בפריזר אצל חברה את הקציצות המוכנות האלה, של טבעול, ושאלתי אותה איך הם. היא אמרה ש, כמה מפתיע, לא משהו. אז החלטתי להכין בבית.
תוך כדי שהקציצות היו בתנור, פתאום אני והבנזוג מריחים עשן… אם לקצר את הסיפור, הלהבות כובו, ואנחנו נטולי תנור 😦
-דקת דומיה לזכר תנורי הזקן והאהוב-
בסופו של דבר הוא טיגן את הקציצות, שיצאו מאוד מאוד טעימות, אבל לכם אני עדיין ממליצה לאפות.

הקציצות ותנורי, קצת לפני

קציצות עדשים אדומות מדליקות (כ20 קציצות שמנמנות)
מה צריך?
2 כוסות עדשים כתומות
בצל גדול קצוץ
חופן כוסברה/פטרוזיליה קצוצה
פירורים מ3 פרוסות לחם
ביצה
5 שיני שום מעוכות
מלח
פלפל שחור
כמון
כורכום (לא חובה, עניין של טעם)
פפריקה מתוקה (כנ"ל)
צ'ילי (אני השתמשתי בקוביה קפואה של דורות, אתם מוזמנים להשתמש בדבר האמיתי)
2 כפות שמן

מה עושים?

שוטפים היטב היטב את העדשים. אפשר להשרות אותן, לא חובה. מבשלים בסיר עם מים כ10 דקות (עד שמתרככות אבל לא לגמרי). מסננים.
מערבבים את כל המרכיבים בקערה גדולה (למעט השמן). מטגנים במחבת קציצונת ומתקנים תיבול בהתאם.
יוצרים קציצות בידיים (חשוב למעוך כל קציצה טוב, אחרת הן נוטות להתפרק). אפשר לטגן אבל עדיף לאפות:
מסדרים בתבנית מכוסה בנייר אפיה. מורחים במברשת מעט שמן על כל קציצה.
אופים ב180 מעלות, אני מנחשת שכ 40 דקות אבל לא יצא לי להגיע לזה 🙂

מגישים עם יוגורט ומשתדלים לא לחסל את כל הכמות לבד.

אני מתגעגעת לתנורי!!!


מרק פטריות קליל

הייתי צריכה לדעת! ממתי עוגיות זה אוכל לחולים? (ראו פוסט קודם)
כמובן שהבנזוג עדיין חולה, משתעל, ובבית (שזה דווקא נחמד, אני חייבת להודות). אני מנצלת את ההזדמנות להכין אוכל קצת יותר שפוי ממה שהוא אוכל ביומיום. ובכלל, זה לא מסורת יהודית- להראות אהבה ע"י מזון? 🙂

הפעם הלכתי על בטוח- מרק פיטריות שוות. אבל רימיתי קצת, היות שלא התאים לי המווון שמנת (עדיין לא באמת ככ קר), ויצא מצויין. (ראו טיפים בסוף)

טוב, לעבודה: מרק פיטריות חצי-חורפי (5 מנות)
מה צריך?
4 חבילות פיטריות טריות (ראו טיפים!)
2 בצלים קצוצים
2 שיני שום מעוכות
4 כפות קמח
כף שמן
25 גר חמאה
2 כוסות חלב
מלח
פלפל שחור
אגוז מוסקט
כף טימין יבש
כליטר וחצי מים

מה עושים?
בסיר גדול, מטגנים את הבצלים בשמן ובחמאה. כשמזהיב, מוסיפים את השום. לאחר דקה, מוסיפים את הקמח ומערבבים עוד דקה- שתיים, עד שנעשה חום ויפה. מוסיפים ליטר מים (אח"כ תוסיפו את השאר לפי הצורך), חלב, ופיטריות. מביאים לרתיחה, מורידים קצת את האש ומבשלים עוד כ20 דקות. בינתיים מוסיפים מלח, פלפל, אגוז מוסקט וטימין, טועמים, ומתקנים תיבול לפי הטעם.
חם וטעים!

טיפים!

קלוריות- למעלה מובאת הגירסה הקלילה של המרק, ששווה רק 180 קלוריות למנה, ומאוד טעימה. אם אין חשבונות של קלוריות, אתם יכולים להחליף את 2 כוסות החלב בכוס שמנת. ולטגן בהרבה יותר חמאה את הבצל. ולהוסיף קצת גבינה צהובה שתימס מלמעלה. הכל תלוי בצמיגים שלכם.
תיבול- השתמשתי בסופו של דבר במשהו כמו 2 כפיות מלח, כפית פלפל שחור ואגוז מוסקט. אני ממליצה להתחיל מפחות ולטעום.
פיטריות- השתמשתי ב2 חבילות שמפיניון, חבילת שיטאקי וחבילת שימאג'י. תרגישו חופשי לגוון, להחליף גם בפטריות מיובשות, או לעשות הכל משמפיניון. או שתעשו כמוני, לכו לפי המבצעים בסופר 🙂
טחינה- בד"כ אני מוסיפה את הפיטריות שלמות ולקראת הסוף טוחנת את כל הסיפור בבלנדר-מוט, מה שנותן מרקם חלק. הפעם רציתי להשאיר את השימאג'י החמודות שלמות, אז טחנתי קודם את השמפיניון והשיטאקי מחוץ לסיר. השיטה הזו נותנת מרקם עם הרבה חתיכות, ויש במה לנגוס.

רק בריאות!


עוגיות שפנים קינמון

איך אני יודעת שהחורף פה? אמנם לא קר, אפילו חמים, אבל אי אפשר להתווכח עם עובדות- הבנזוג חולה, משתעל, ואומלל באופן כללי.
אם היה חורף אמיתי, הייתי מכינה לו מרק חם וכבד שקוטל חיידקים ממרחק. אבל בינתיים, הכנתי עוגיות.
עוגיות פריכות וכיפיות, שלוקח 5 דקות להכין ומלכלכות רק כף, קערה, וכוס מידה.
האמת? לא תיכננתי, במקרה יצאו לי בכלל לא משמינות (כ50 קלוריות לשפן), ועוד על בסיס שמן! שווה.

עוגיות שפנים קינמון
(כ20 עוגיות)
מה צריך?
כוס קמח (אפשר מלא)
רבע כוס סוכר דמררה
חמישית כוס שמן
כפית גדושה קינמון
כפית תמצית וניל
קורט אגוז מוסקט
קורט אבקת אפיה

מה עושים?
מערבבים בקערה את כל המרכיבים, ואז לשים דקה או שתיים עד שמתקבל בצק.
כאן, אפשר ללכת על האופציה המקוצרת: לייצר ביד כדורים/נקניקים דקים ולהעביר לתבנית האפיה.
ואפשר גם: לרדד לעובי הרצוי, ולקרוץ צורות בקורצן החביב עליכם. אני הכנתי שפנים, ועל חצי מהם פיזרתי סוכר לבן ועל החצי השני סוכר דמררה ועוד קצת קינמון.
אופים בתבנית מרופדת בנייר אפיה כ15 דקות ב180 מעלות.

ועכשיו יש לנו דילמה אתית: לאכול את השפנים או ללטף אותם???


איזו הקלה! (ועוגת בננה)


עדיין לא עיכלתי, אבל אתמול היה המבחן האחרון שלי ברפואה פנימית. עכשיו רק צריך לחכות לתוצאות…ולהתפלל.

התכוננתי לזה 3 חודשים, אפשר בכלל לדמיין את הלחץ?! בכל מקרה, כדי לשכנע אתכם להחזיק לי אצבעות, אני מפרסמת את המתכון הסודי לעוגת בננה-בריאות. את העוגה הזו הכנתי באחד הימים האחרונים לפני המבחן, כשהרגשתי מאוד אומללה, והיו לי בדיוק 5 דקות לשחק במטבח.
התוצאה הייתה ממש מפתיעה: טעם מורכב, עדין, שרק משתבח לאחר כמה שעות במקרר (אחכ היא כבר הייתה ז"ל). והיא בכיף יכולה להיחשב כעוגת בריאות! הא!

עוגת בננה-דבש-צימוקים (תבנית אינגליש קייק אחת)
מה צריך?
2 בננות גדולות (ככל שהן יותר בשלות, יותר טוב)
חצי כוס קמח רגיל
חצי כוס קמח מלא
ביצה
חצי כוס דבש
חמישית כוס שמן (כ50 מ"ל)
כפית קינמון
רבע כפית אגוז מוסקט
כפית וניל
חצי כפית אבקת אפיה
חצי כוס צימוקים כהים

מה עושים?
מועכים את הבננות בקערה. מוסיפים את הביצה, הדבש, השמן, והתבלינים ומערבבים היטב. מוסיפים את הקמח, אבקת האפיה והצימוקים, ומערבבים רק עד שהקמח נטמע.
אופים ב180 מעלות כ 40 דקות.

פורסים חתיכה, ומתחילים להחזיק לי אצבעות!


%d בלוגרים אהבו את זה: