תגית: בירה

לחמניות או לא להיות

אני מודעת לרתיעה שיש לאדם הממוצע מאפיה עם שמרים. גם אני חששתי פעם, אבל לא עוד! די לקונספירציה!
חברים, האמת צריכה להאמר: הזמן נטו שנדרש להכין את הלחמניות של היום שווה בערך לזמן שיקח לכם להתלבש ולרדת למכולת.
ואם אנחנו כבר בשוונג עם ניפוץ מיתוסים: לא צריך מכשור חשמלי ללישה, זה הרבה יותר קל וכיף מלרדד, למשל. ובמתכון סבלני, מותר לשנות והשמיים לא יפלו. בכלל, אני תמיד מעדיפה מתכונים לאפיה של אנשים "בשלנים" באופיים, היות שהם נוטים להיות יותר גמישים ופחות דורשי ריכוז. טיפים בסוף.

כמה מילים על עבודה עם בצק שמרים
לא אוהבים ללוש הרבה? תשתמשו בקמח לחם, שעשיר בגלוטן, וזה בהחלט יקצר את זמן הלישה. ניתן לקנות גלוטן בחנויות המתמחות.
בצק שמתנגד ללישה- תנו לו לנוח בצד חצי שעה, ותראו איך הוא נעשה סימפטי פתאום.
יבש לכם מדי? לא מתאחד? מים מוסיפים כף-כף. שלא יהפך לדביק.
אם אתם ממהרים, חממו את התנור שלכם קלות, כבו, והכנסו לשם את הבצק. זמן התפיחה יתקצר פלאים.

המתכון ללחמניות הוא מתכון בסיס מאוד סבלני, מה שאומר שאחרי שקצת התנסתם, אתם מוזמנים לשחק איתו כאוות נפשכם (טיפים)
מתקבלות לחמניות עם קרום, רכות ואוורריות מבפנים, וקצת מתקתקות. הולכות מעולה עם תבשיל הקישואים החביב עלי (מתכון יבוא).

לחמניות אווריריות (כ10 לחמניות בינוניות)
מה צריך?
חצי קילו קמח (3.5 כוסות)
חצי חבילת שמרים יבשים (חצי כף, 6 גר)
שלושת רבעי כוס מים חמימים
רבע כוס שמן קנולה
כפית מלח
ביצה
1.5 כפות סוכר
ביצה טרופה עם כפית מים להברשה

מה עושים?
בכוס ממיסים את השמרים במים החמימים (לא חובה, אבל אני אוהבת לראות שהשמרים שלי חיים ושמחים). בקערה, שמים קמח, ואת מי השמרים, ומערבבים היטב. מוסיפים שמן, מלח, ביצה וסוכר ומערבבים שוב. מתחילים ללוש עד שהבצק הופך לגוש אחיד ומכאן ממשיכים עוד 8 דקות לפחות, אפשר יותר. היות שכל קמח שונה מעט, יתכן שיהיה צורך בעוד קצת מים.
מנחים בקערה, מכסים (אני משתמשת בניילון נצמד) ומניחים בצד לתפיחה, למשהו כמו שעה וחצי או עד להכפלת הנפח.
בזמן הזה חובה לעשות משהו כיף אחרת הבצק לא יתפח 🙂
תולשים חתיכות שוות (בערך) מהבצק, ויוצרים מהם את הצורה המועדפת. אין צורך להיזהר לא להוציא את האוויר, היות שעכשיו נסדר את הלחמניות על תבנית מרופדת בנייר אפיה במרחק זו מזו, נכסה, וניתן להן לתפוח שוב, כשעה.
בזמן שנחמם תנור ל190 מעלות אפשר למרוח את הלחמניות בביצה הטרופה עם כפית מים, לברק יפה. אפשר לפזר כל מה שאוהבים מלמעלה.
אופים עד שמשחים קלות, כ15- 20 דקות.
הלחמניות הכי טעימות ביום האפיה אך שורדות לא רע חימום מחדש.

טיפים!
נסו להחליף חצי מהמים בבירה לבנה. זה מוסיף.
הלחמניות האלו אוהבות תוספת גבינה מעניינת אחרי שלב הערבוב הראשון: קשקבל, פקורינו, פרמזן. משהו כמו 70 גר. רק שימו לב לחפחית חצי כפית מלח מהמקור.
אפשר להוסיף קצת פלפל, משהו כמו רבע כפית, אם אתם אוהבים.
יצא לי להחליף בלחמניות כ100 גר מהקמח בסובין שיבולת שועל. יצא טעים, מעט יותר כבד ומשביע. תזכרו שצריך עוד קצת מים ועוד קצת זמן לישה.


פיש אנד צ'יפס. בלי הצ'יפס.

לרוב בני האדם השפויים דג מטוגן בבלילת בירה יזכיר את הטיול האחרון ללונדון. אצלי, זו סבתא.

סבתא?! כן כן,סבתא. בתור ילדה לא הייתי אכלנית מצויינת, וסבתא שלי ראתה בלהשמין אותי מטרה המקדשת את האמצעים. אני לא אתפלא אם אגלה שגם בבלילה שלה הייתה בירה, העיקר שהילדה תאכל…

מבחינתי בקלה מטוגנת זה מאכל של ילדות, ידוע שבאוכל של ילדות אין קלוריות… אני ממליצה לכם לשכוח מהדיאטה בזמן שאתם מכינים את הדג הזה, ופשוט להכין איתו סלט צבעוני וגדול במקום הצ'יפס.

איזה דג? אני הולכת על המסורתי, בקלה (מרלוזה). אתם מוזמנים להתפרע.

דג מטוגן בבלילת בירה (ל3 אנשים מורעבים)

מה צריך?
6 דגי בקלה (אני מאשרת להשתמש בקפוא, אבל רק בלית ברירה)
לבלילה:
כוס בירה לבנה (איזה נחמדה אני, השארתי לכם משהו לשתות בבקבוק 🙂 )
כוס קמח
רבע כוס קורנפלור
חצי כפית אבקת אפיה
2 ביצים
כפית מלח (אפשר יותר)
כפית פלפל שחור (אפשר יותר)
כפית אבקת שום (אפשר להחליף בשן שום כתושה)
כוס שמן לטיגון (קנולה מומלץ)

מה עושים?

מערבבים את כל חומרי הבלילה. היא צריכה להיות בערך בסמיכות של בלילת פנקייק.

חותכים את הדג לפיסות בגודל הרצוי. מחממים במחבת את השמן. חשוב שיהיה חם מאוד כדי שפחות שמן יספג בדג, אבל לא להגזים, שלא ישרף.

טובלים את פיסות הדג בבלילה, ומעבירים אותן (בזהירות!) לשמן. כשמזהיב, וזה קורה במהירות, הופכים לצד השני. עוד דקה שתיים, ומוכן. רצוי לא לטגן יותר מ3 חתיכות בו זמנית, כי טמפרטורת השמן יורדת.

מגישים מיד, עם קטשופ, חרדל ומיונז. יאם!


%d בלוגרים אהבו את זה: